שנינו כבר גמורים אחרי עוד אורגזמה שהיא עוברת כשהיא קשורה למיטה, כל יד לפינה אחרת. אני מכסה את הצוואר ואת הלחי שלה בנשיקות, אומר לה ״לילה טוב״ ושם עליה ראש. כלומר, חצי עליה וחצי על הכרית. מסתבר שזה נוח.
לא באמת חשבתי שהנה, הולכים לישון. אולי קצת קיוויתי, אולי קצת פינטזתי, אבל לא האמנתי שזה יקרה. ואיכשהו, שנינו היינו עייפים מדי בשביל לעשות משהו בנדון. אז בלי יותר מדי מחשבה עברו כמה רגעים ועיניי כולם נעצמו.
אחרי שעות ספורות (אם אני לא טועה) של שינה, הייתי הראשון לפקוח עיניים. כלומר, אני מקווה. רוצה לחשוב שהיא לא התעוררה ופשוט הביטה בי מנמנם עליה כשהיא חסרת יכולת לזוז. בעצם… קצת רוצה לחשוב שכן. תוך כדי שאני זז ומנסה למצוא מחדש תנוחה נוחה (בזמן שהחצופה מתפרסת עם הידיים הקשורות שלה על כל המיטה), שמתי לב לאיזו פיסת בד שחורה בצד השני של המיטה. הצד שהיא הכריזה עליו שהוא שלי. אבל זה היה לפני שהיא הייתה קשורה ונלקחה ממנה זכות הבחירה. היה מספיק חשוך בשביל שלא אזהה בודאות מהי פיסת הבד הזו, אבל ניחשתי בבטחון שמדובר בחולצה שלה. זאת עם השרוולים הארוכים.
אני חושב שהיא גילתה לי פטיש חדש שלא ידעתי שיש לי. בחורות שישנות חזק. לקחתי את החולצה, הנחתי על העיניים שלה. הטיתי את הראש שלה קלות, מה שגרם לה ספק להתעורר וספק לעבור לחלום אחר, וקשרתי את השרוולים של החולצה מאחורי ראשה. בשלב הזה אני כבר די בטוח שהיא התעוררה, אבל הייתה כל כך עייפה, שבשניה שהנחתי את הראש שלה על הכרית היא נרדמה חזרה. מצאתי תנוחה שהייתה נוחה מספיק בהתחשב במצב העייפות שלי, ושוב נרדמתי עליה במהירות מפתיעה. איזה כיף זה בחורות שישנות חזק.
אגב בחורות שישנות חזק, גם הפעם אני הייתי הראשון לפקוח עיניים. היא עדיין ישנה כמו איזה דוב קואלה. הפעם כבר אגרתי כמה שעות שינה, השמש התחילה לבצבץ מהחלון, וכבר לא יכולתי להסתכל עליה ולהישאר רגוע. אתם יודעים, חמודה מדי בשביל שאשאיר אותה קשורה, אבל חמודה מדי בשביל שאשחרר אותה. נו, הדילמה הקבועה.
אחרי כמה דקות של מחשבות, רגשות, והתלבטויות הגעתי להכרעה. החלטתי שהיא חמודה מדי בשביל שלא אעיר אותה כשאני כבר בתוכה. זאת הרמה הכי גבוהה של חמידות שיצא לי להיתקל בה.
יצאתי מהמיטה ונעמדתי מול הדוב קואלה, שכמובן לא שם לב לשום שינוי. הסתכלתי עליה. כזאת יפה וכנועה. די מהר גם הוא נעמד מולה. מודה שהתרגשתי. זאת פנטזיה שנמצאת לא מעט זמן בראש שלי. והנה אני הולך להגשים אותה. כלומר, אני מקווה. לא ידעתי איך היא תגיב ולאן זה יתפתח. אבל הרגשתי שיש לי חיבור איתה ושהלילה הזה ראוי להיגמר כך.
הסרתי ממנה את השמיכה. תזוזות קלות נרשמו בצד של הדוב. כופפתי את הרגליים שלה לכיוון החזה. נכנסתי לתוכה. אני בפנים. הדוב התעורר.
אם חשבתי שהיה מחרמן להסתכל עליה כשהיא ישנה… אז לראות אותה מתעוררת ככה מחרמן פי מאה. למרות שלא הייתה יכולה לראות כלום, תוך שניה היא הבינה מה קורה. היא אפילו לא אמרה כלום. פשוט התמסרה. כאילו היא חיכתה לזה. כאילו הרגע הערתי אותה מחלום שבו זה בדיוק מה שקרה. מילים לא יצאו מהפה שלה, כאמור, אבל הקולות. אוי, הקולות. פרץ של חרמנות, התמסרות, סקרנות, יצריות ומיניות נוגן אל מול העיניים שלי. והתענגתי על כל רגע. מצד אחד לא רציתי שייגמר, אבל מצד שני רציתי שהיא תגמור. נו, הדילמה הקבועה.
הפעם הכרעתי שהיא חמודה מדי בשביל לא לגמור. אז אחרי כמה דקות זה קרה. משתוללת בצעיפים שמהדקים אותה למיטה, היא התחילה לרעוד. נשארתי בפנים עוד כמה רגעים, ויצאתי. המשכתי ללטף אותה באזור המפשעה, ולאט לאט עלית לחזה ולפנים שלה בזמן שהיא מסדירה את נשימתה. היא קיבלה נשיקה רטובה אחת ועוד כמה נשיקות שכיסו את כל הפנים שלה.
נתתי לה נשיקה אחרונה בלחי וחזרתי לעמדה שלמדתי לחבב, חצי עליה וחצי על הכרית. תוך כמה שניות הרגשתי שוב את העייפות ואת העיניים מתחילות להיעצם. מסתבר שעוד לילה ארוך לפנינו. בלי לומר מילה.