" אני אוהבת את החבלים אדומים, סטיספייר, ואותך "
אלו המילים שלה רגע אחרי שהונילית שלי גמרה, השפריצה את האורגזמה שלה (אולי החזקה שלה עד היום) הבוקר.
2 חבלים אדומים באורך 3 מטרים כל אחד, כל חבל מיועד לקשור כל יד בנפרד מפרק כף היד אל בסיס המיטה ומשם לכף רגלה כך שמנח גופה כמו מומיה, אך מומיה מופסקת, מופסקת ומחכה.
מחכה למגע הבא שלי
מגע שרוקד בין האצבעות שלי, לשון וכמובן הסטיספייר.
דק' לא ארוכות מידי והיא כבר אחרי 2 גמירות, גופה רועד, רטיבות עוטפת את ירכייה, שלולית מושלמת נצבעת על הסדין הכחול.
המבט שלה מעופף, בית החזה שלה עולה ויורד בנשימות כבדות, האגן שלה פועם.
ואז החלטתי לנסות שוב להשפריץ אותה.
סטיספייר מצד אחד עושה עבודה מושלמת על הדגדגן שלה, בקצב אחיד, עדין ומדויק.
ובתוכה 2 אצבעות, מענגות ומקרבות אותה לאורגזמה נוספת.
וברגע הנכון, ברעד הבלתי נשלט של גופה, בגניחה הכל כך יחודית לה.
2 אצבעות מפסקות את הדגדגן שלה, הלשון שלי מחליפה את הסטיספייר (שעשה עבודה לא רעה בכלל)
ואני מלקק, יונק, מזיין אותה בקצב הנכון לה, הרטיבות מגיעה.
ואיתה ההשפרצה, הרעד, הגניחות.
ברגע המדויק הזה אני משחרר את החבלים מכף רגלה.
ופשוט מתבונן בגופה רוקד וגומר מולי ללא שליטה
מקודשת, מקודשת, מקודשת.