שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות ההופכות למילים...

לפני שנתיים. 30 ביולי 2022 בשעה 9:53

6 בבוקר יוצא לרכיבת שטח, 30 קילומטר של הנאה, אדרנלין גבוה ובעיקר שקט נפשי מול הנוף המהמם שנגלה לנגד עיני, ירוק, הרים, ים אין סופי. 

 

חוזר הביתה, והונילית שלי עדיין ישנה, אבל ישנה מכורבלת (כל כך חמודה) בצד שלי! 

 

החלטתי להעניש אותה. 

 

קשרתי אותה לצד שלי,ידיים ביחד, רגל שמאל לרגל של המיטה, רגל אחת חופשייה, ופשוט שיחקתי לה בגמירות כל כך בעדינות, סבלנות, עד כדי בכי, אוחחח כמה שאני אוהב דמעות תסכול. 

 

"יותר לא תשני לי בצד" 

 

" לא מבטיחה" 

 

הונילית שלי מגדלת בראטית and i like it 

 

 

גמלנמר - הדחקה היא כלי מדהים, לפעמים. בריכוז גבוה, גם וניל הופך לחריף😌
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י