שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב שלי כאן

"כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות, לאהוב פחות"
לפני שבוע. 10 בנובמבר 2024 בשעה 4:34

שוב את באה ללא אזהרה 

מתגנבת בשקט אל החלומות שלי 

לא משאירה לי מקום 

להחליט לבד 

אם כן או לא 

 

חלמתי שאני מרשה לעצמי לשבת איתך 

לשים את היד שלי על הירך שלך 

ואת נענית או נהנית או גם וגם 

 

אני חושב שהכאב נשאר לי בגוף 

כבר שנתיים או שלוש או כמה שלא לוקח הנצח הזה 

מאז שהבנו שאי אפשר בכלל 

משהו אצלי נכבה , הייתי בטוח שזה יעבור 

שהזמן יעשה את שלו 

בינתיים הוא לא 

ואני מנסה ללמוד איך להיות האיש הזה 

שאין בעולם שלו אותך 

אבל חוץ מזה יש לו הכל 

שזה יותר מדי מה להפסיד 

בשביל רק לאהוב גם אותך 

 

 

Jinj - אותו דבר אצלי. עצבות שאין לה סוף
לפני שבוע
Lady Jane - היא זכתה בכך שמישהו חושב עליה, התאהב בה ואתה זכית לאהוב. עצוב אבל מחמם את הלב.
לפני שבוע
מרווה מכונפת​(מתחלפת) - איש אהוב,
היא רק מראה לך בור שקיים בך.
תוציא אותה מהבור הזה ומלא אותו.
כמובן שיותר פשוט להגיד מלעשות, אבל זה לא שיש לך אפשרות אחרת.
לפני שבוע
מחפש את עצמי לדעת​(לא בעסק) - תודה יקירה
לא התקופה הכי מוצלחת למלא בה בורות
אבל את ממש צודקת
יש מצב שזה באמת מגיע אלי תמיד בגלים כאלו, בזמנים שהריקנות גדלה או משהו
♥️
לפני שבוע
מרווה מכונפת​(מתחלפת) - ברור, זה בדיוק זה.
הרי מתי היא תבוא, כשטוב לך? כשאתה מאושר בזוגיות שלך ומרחף על ענן של התאהבות? לא, היא תבוא כשקשה ומגעיל וכשאתה מחפש משהו טוב שיקרה.
היא הסם שלך, המנה שאתה אומר לעצמך שאתה צריך כדי שדברים יסתדרו, למרות שגם אם יהיה רגע של אופוריה - שום דבר לא יסתדר.
ואתה יודע את זה וכותב את זה.

וכמו כן,
בוא לבקר.
לפני שבוע

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י