תמיד ערבבתי אהבה , את הצורך שלי באהבה
שמעולם לא מגיע על סיפוקו
באישור חיצוני כלשהו , מגורמי סמכות
כאילו לקבל הערכה ואישורים מבוס בעבודה או מפקד
בצבא זה פסגת השאיפות, זו אנרגיית החיים עצמה
ותמיד הייתי עובד בזה
בלנסות להיות הכי טוב שאפשר , הכי צייתן
הכי בנתינה אין סופית של אנרגיה
עד שכלום כבר לא נשאר לי בשביל עצמי
עד שהלכתי לאיבוד ולא נשאר אותי
את מה שאני רוצה , מה שמגיע לי
וכשהייתי מנסה להביא את זה, להתאמן בלהגיד פאקינג מגיע לי, זה תמיד היה יוצא עקום
ועכשיו הבוס שלי בעבודה ליטרלי מתעלל בי,
כל החבילה, הערות ציניות דוחות ומגעילות
גזלייטינג כזה, כל הזמן מנסה לגרום לי להרגיש לא מספיק מקצועי או ראוי
וכמובן התעלמות מוחלטת מכמות המחויבות וההשקעה שלי
ואני כמו אידיוט סופג הכל, מתאמן בלדעת שאין קשר בין המציאות והאמת לבין איך שהוא תופס אותי או מנסה להראות לי שהוא תופס אותי
במקום לפתוח את הפה ולדרוש שיפסיק להתנהג אלי ככה
אני חושב שבזמן שנשאר עד שאמצא עבודה חדשה אני קצת אעבוד בלאסוף ראיות להתעמרות מצידו
כל מה שצריך זה להקליט שיחות בתכלס
ואצא מהמקום הרעיל הזה,לפחות עם פיצוי כספי בגובה של חמש ספרות
אולי בכסף הזה אקים לי קליניקה קטנה
ואשכרה אתחיל להתפרנס ממה שאני הכי טוב בו
אולי באמת?