הרבה בדמיון, מעט בחיים

אולי זה אני, אבל רוב סצנות הסקס בעברית פשוט נשמעות לא טוב. 

או שהמטאפורות מוגזמות (עמוד תאוותו חודר מבעד מערת תשוקתה? בחייאת), או שזין כוס ושפיך פשוט נשמע זול מדי. 

ואןלי זה רק אני. פעם, בפורום אחר, כתבתי קטע סאטירי עם מיטב המטאפורות המוגזמות, ורוב הקוראים דווקא עפו. 

לך תבנה מדינה. 

זה הרי חייב להיות בהכללה, אבל

כל השולטים מבינים לעומק את נפש הנשלטות בלי לטעות אף פעם, יודעים תמיד בדיוק מה היא צריכה, וגם גומרים שוב ושוב בלי הפסקה, בדיוק כשצריך, או יחד איתה.

כל הנשלטות יפהפיות, הוגות הגיגים עמוקים ומקסימים, שבעות מפניות והתחלות (אני בטוח שההיבט הזה כמעט בלתי נסבל), ומעניינות ממש. 

ואני? לא נתלה באילנות גבוהים.

בכלל לא סגור איזה עץ אני רוצה להיות, רק יודע שטעמתי מהפרי, והיה לי טעים. 

תדמיינו תמונה של עץ. ואם הוא כזה שאפשר לקשור אליו - זה לגמרי בראש שלכם. 

את במרכז המיטה, כורעת על ארבע. אני לצדך, מלטף את גבך, גולש בידיי לאחורייך, לשדייך, מאזין לנשיקות החטופות כשאני נוגע באזורים המגרים.

אני לוקח את הזמן, כל כך אוהב את המראה שלך במצב הזה, מהנה כל כך להחזיק בידיי את השדיים שלך, לתפוס בישבנך, ללטף את לחייך.

לאט לאט התנועות שלי מתרכזות בישבן שלך, וגולשות לירכיים הפנימיות, כמעט נוגעות כבר… אני שומע את נשימותייך, ומבין שאת כבר מגורה לגמרי, ומקבל אישור סופי כשאת מרחיקה את ברכייך זו מזו.

אני גולש בידי את בין רגלייך, מרגיש מיד את רטיבותך, ואנחתך מפלחת את החדר. אני מעביר אצבע באיטיות, היא מחליקה מעט פנימה, עד שמגיע לקצה שפתייך, ונוגעת בדגדגן. את נרעדת.

אני חוזר שוב על הליטוף הארוך הזה, ידי השניה מלטפת את שיערך, ואני נהנה להתבונן בגופך מן הצד. לאט לאט אצבעי מתבייתת על הנקודה הזו, ואני מתחיל להגביר את הקצב והלחץ.

את נאנחת, ואגנך נע מעט בקצב תנועותיי. האגודל שלי מחליקה אל תוכך, ואת גונחת ׳כן!׳, ואז אני מחדיר שתי אצבעות לתוכך, ראשית מנסה להגיע עמוק ככל שאני יכול. את מגיבה מיד, ואני משחק בתוכך, מניע מעט את אצבעותיי פנימה והחוצה, מניע אותן גם בתוכך.

לאט לאט תנןעות ידי הופכות ארוכות יותר, חזקות יותר, עד שהרעש נשמע כמעט כמו כשגופי חובט בך בזמן מעשה האהבים. האנחות שלך מרמזות שאת כבר מתקרבת לשיא, ולכן אני מזיין אותך באצבעותיי, וידי השניה מתהדקת סביב השד שלך, תופסת בו חזק, עד שאת מתכווצת, וברגע של שקט הגוף שלך נדרך, נרעד, ואז משתחרר כשאני מרגיש אותך נוזלת על ידי, ומקשיב לך גונחת את השיא הארוך הזה.

אני לא עוצר עד שאת מרחיקה את האגן שלך מידי, מתנשפת. אני חוזר ללטף את גבך, את גופך, נותן לך להרגע. את מתחילה להניע שוב את הישבן שלך, ואני מבין שאת רק התחלת, אך גם אני רוצה.

אני מתרומם על ברכיי, ומזדחל לכיוון ראשך, ומתמקם מולו. את מרימה את פנייך, ואני, קשה וזקור ממש מול שפתייך. את לא מהססת, מקיפה אותו מיד בפיך, ומכניסה אותו לכל עומקך. אני לא מצליח להחליט אם אני מתגרה יותר מהתחושה או מהמראה שלך תחתיי, כשאני ממלא כך את פיך.

ראשך מתחיל לנוע, ואני צופה בך מתחילה להכניס ולהוציא אותי מפיך, בזמן שידך משחקת בי, ובשלב מסויים כרוכה גם היא סביבי, מצטרפת למעגל.

דקות מעטות עוברות עד שאני מרגיש שהתמונה שלך והמעשים שלך מקרבים אותי לשיא. אז אני אוחז בשערך, מוציא אותו מפיך, מתכופף אלייך לנשיקה מלאת תשוקה, ואומר לך ׳לא כל כך מהר…׳.

את מחייכת בזמן שאני מתרומם וממקם את עצמי מאחורייך. את כבר מבינה מה מצפה לך, ואגנך נע בחוסר סבלנות. אבל אני לוקח את הזמן, נהנה מהמראה שלך מאחור, גוהר מעלייך ונצמד אלייך. את מרגישה אותי קשה על ישבנך, ואת נשיכותיי על כתפך, ואת ידי תופסת שוב את השד הנפלא שלך.

את נהנית, ואני בטוח שאת מחייכת, את דוחפת את הישבן שלך אלי, ואני מבין שהגיעה העת. אני מזדקף מאחורייך, על ברכיי, מכוון אותי בידי, וחודר אלייך. מלוא אורכי.

את פולטת אנחה, ושוב מבקשת ׳כן,ככה!׳, ואני אוחז בכתפייך, ומתחיל לנוע בתוכך בתנועות חזקות ועמוקות. שנינו נאנחים בכל תנועה, כי שנינו מגורים ומתענגים, ואני מגביר קצב לאט, קולות גופינו מתערבבים בקולות גניחותינו.

אני מרגיש שזה מתקרב, ואני מספר לך, ואת מספרת שגם את קרובה. אני כבר ממש קרוב, ובלי משים ידי גולשת מכתפך אל צווארך, גרונך, לוחצת עליה מעט, בזמן שאני חודר אלייך שוב ושוב.

ידי על צווארך כאילו משחררת משהו, ואני מרגיש אותך דוחפת את האגן אלי, משתתקת ומפסיקה לנוע, בזמן שאני ממשיך בתנועותיי, ומגיע לשיא שלי.

אני זועק את העונג והתאווה שלי לחלל החדר, וכעבור שניות את מצטרפת אלי, בשיא שלא זכרתי כמותו ממך. או ממני.

כעבור שניות ארוכוצ אני קורס על גבי לצדך, ואת נשכבת עם ראשך עלי. שנינו מתנשפים. שנינו מחייכים.

׳מה. זה. היה.׳
שנינו פורצים בצחוק יחד.

כל מי שייכנס למסיבה היום, דבר ראשון אבחן, אשווה, ואנסה להחליט אם הוא או היא בעצם גם בכלוב. 

שיט, זה יכול להיות ממכר. 

שיהיה לי בלוג בכלוב.

לי? מה לי ולעולם המשונה הזה. כמה סטיגמות היו לי עליו.

והיום, כשאני מכיר יותר את סגולותיו, ויש עוד הרבה ללמוד, ומכיר מעט את חוויותיו, ויש לי עוד הרבה לחוות.

אני כאן.

אנחנו ברכב, נוסעים יחד בדממה לחדר שהזמנו. אפשר לחתוך בסכין את המתח המיני שנבנה בינינו. אני מניח יד על הירך שלך, ואת נאנחת, ואני מבין עד כמה את מגורה כבר, וכמובן שמשהו מתחיל להתקשות במכנסיי…
אני מרכז את מבטי אל הכביש, אבל ידי גולשת אל בין ירכייך, ואת מיד מפשקת את רגלייך, ואני חש את הרטיבות שלך כבר על התחתונים. אני מתחיל להסיט את אותן כדי להגיע קרוב יותר, וכשאצבעותיי על פתחך, את אוחזת לפתע את פרק ידי בשתי ידייך, דוחפת אותי לתוכך. וכך את משאירה אותי, שתי אצבעות עמוק בתוכך, ידייך אוחזות בי בחוזקה, לכל שאר הנסיעה - כאשר אני מתאמץ ככל יכולתי להשאר מרוכז בכביש, ולהתעלם מהתחושה שבידי, מהבליטה במכנסיי, ומהקולות שאת משמיעה מדי פעם.
אנחנו מגיעים, אני מחנה בקושי, מדומם את המנוע, מנסה למשוך את היד שלי מתוכך, אך את ממשיכה לאחוז בה, ורק מתכופפת אלי לנשיקה, סוערת כל כך, שאני מתחיל להפנים שאת הגעת כדי לטרוף.
אחרי שלשונך ביקרה בפי, וידי תפסה את השד שלך מבעד לשמלתך, את משחררת את ידי, ואני מושך אותה, לחה מרטיבותך, ויוצא מהמכונית. את כבר לפני, מתקדמת אל החדר, פותחת את הדלת, ומחכה לי.
אני צועד פנימה, ואת טורקת את הדלת מאחוריי, תופסת אותי, ומצמידה אותי אל הקיר. את מתנפלת על שפתיי בשפתייך, כמו מנסה לגמוע אותי לתוכך, ואני מנסה לעמוד בקצב, תופס בישבן שלך, מצמיד אותך אלי, מאזין לגניחתך כשאת מרגישה אותי צמוד וקשה.
אנחנו ממשיכים להתנשק כך דקות ארוכות, את מתחככת בי, מפושקת מעט, ואני נכנס לאט לשלהוב שלך, לתשוקה שלך.
כשהלשון שלך עמוק בפי, אני מרגיש את ידייך מגששות, ומוצאות את מכנסיי, ואז את תחתוניי, ואז אוחזות בי, קשה ומוכן, ואת מתנתקת מפי באנחה מגורה, ומיד כורעת על ברכייך, מולי, ממלמלת ׳אני חייבת אותו׳, ונוטלת אותי במלואי בפיך.
התחושה עילאית, כשידייך מטיילות תוך כדי על הבטן שלי, על הישבן, על החזה, ופיך עולה ויורד, שואב אותי אל תוכו. אני מביט בך מהופנט, מרגיש את עוצמת תשוקתך, והיא מגרה אותי כל כך.
כשאני מתחיל להאנח, את מוציאה אותי מפיך, ואת מזדקפת שוב, ואומרת לי ׳לא כל כך מהר… שכב. כאן!׳ אני לא יורד לסוף דעתך, ומתקדם לעבר המיטה בקצה השני של החדר, אך את אוחזת בידי, מושכת אותי למטה, אל הרצפה. ׳אני רוצה אותך כאן, עכשיו!׳.
אני נשכב בצייתנות על הרצפה, ואת מסתכלת עלי במבט מלא תשוקה וסקס, בזמן שאת מסירה את תחתונייך, ואז נעמדת מעלי, מפושקת. ׳אני חייבת להרגיש את הזין שלך בתוכי׳ את אומרת, ומיד מתיישבת, מכוונת מעט, ואני עמוק בתוכך, נאנח.
את מתחילה לרכב עלי, בתנועות ארוכות, מהירות, מלאות. את נאנחת מיד, בקצב תנועותייך, ואני מצטרף. את אוחזת בכתפיי, כדי שתוכלי לרכב אפילו חזק יותר, ואני מושיט ידיים ואוחז בישבנך שנע מעלי באקסטזה.
את עוצמת עיניים, ואני מרגיש את זה מתקרב, את גונחת, מתכווצת, ואני רק מחזק את אחיזתי בישבנך, בזמן שאת משתתקת, נעצרת לרגע, כל גופך רועד, ואז ממשיכה לרכב, וגונחת את השיא שלך לחלל החדר. הוא ארוך, וחזק, ונדמה שהמתין זמן רב לבקוע אל האויר.
בסופו את נשארת עלי. מתנשפת, מביטה בי במבט פראי. אני מחייך אלייך, מלטף את לחייך. את מניעה מעט את האגן שלך, כמו בודקת אם אני עדיין קשה. ברור שכן. את מחייכת, ונעמדת מעלי.
׳לא גמרתי אתך׳, את אומרת, ׳דווקא התרשמתי שכן׳ אני עונה, ואת מחייכת, צועדת לעבר המיטה, ומפטירה ׳אתה משעשע. עכשיו תורך לעבוד.׳. אני מתיישב, ומביט בך מרימה את שמלתך אל מותנייך, כורעת מעל המיטה על ברכייך וידייך, ישבנך מעט מעל קצהו.
׳בוא!׳ את דורשת, ואני נעמד ומדדה אלייך, משיל את המכנסיים מעלי. ׳אני רוצה אותך חזק ועמוק בתוכי, ואל תפסיק…׳ את מצווה.
אני אוחז במותנך, ובידי השניה מכוון את עצמי לתוכך. בתנועה אחת אני עמוק בתוכך, ואת גונחת את הסכמתך.
אני אוחז במותנייך, ועוצר לרגע להנות מהמראה של גופך תחתיי. את דוחפת את אגנך אלי, ללא סבלנות.
זה הולך להיות ארוך, וזה הולך להיות טוב. אפילו המיטה חורקת את הסכמתה.

תודה למי שקוראים

כיף לגלות במה חדשה.

קשה לקרוא לי הארד קור,

אבל כיף לכתוב, וכיף שקוראים, 

ועוד הרבה דברים הם כיף.

אני נוסעת למקום המפגש, יושבת בדממה עם עצמי, בכל כמה שניות מתחרטת, ומתכוונת לעשות פרסה, אני ובקבוק היין התוסס שלצדי, אבל אני ממשיכה, יש משהו מאד עמוק בתוכי, הגוף כמהּ למגע ולא מוכן לסגת.
היה בינינו קשר חזק ואמיתי, או כך חשבתי, אבל בפעולה אחת פצעת, פגעת, דברים שאין להם מחילה. לעולם לא אוכל לסלוח לך, וגם אינני רוצה, אך משהו בי בחר בכל זאת לקיים את המפגש הזה שקבענו למרות שהכל התנפץ.
אני מחנה את הרכב בצד ועוברת לשלך. אתה נוהג לצדי מרוכז בדרך, אך אני מכירה את הבעותיך, וכזו מתוחה עוד לא ראיתי. אני מבינה שאתה לא יודע למה לצפות, והאמת שגם אני לא יודעת. אנחנו מגיעים. מחנים.
אני נכנסת לפניך לחדר המוכר, פונה אל השידה, מורידה כוס זכוכית פשוטה, מוציאה את בקבוק היין וחולצת את הפקק המתעופף לו בחלל. מוזגת, מרגישה אותך מאחוריי, מתמהמה, מהסס, לבסוף אתה פוסע אלי. ׳אל תתקרב!׳ אני נוהמת, ואתה ננטע במקומך.
אני גומעת מהמשקה, הוא מבעבע בגרון, ותחושת הבעירה שיש לי בפנים, בבטן, בלב, לא נעלמת. אני מסיימת את הכוס, ומיד מוזגת עוד אחת. שומעת אותך אוסף אויר לומר משהו, אך גבי מתקשח ואתה מוותר ושותק.
אני גומעת עוד, כאילו זקוקה למנת דלק אחרונה, או אולי למנת טשטוש כדי להמשיך במעשיי. הכוס השניה ריקה בתוך שניות ומיד אחריה השלישית ואני נשענת עם ידי על השיש, מרגישה את הראש מסתחרר מעט, ולא יודעת אם מהמשקה, מעוצמת הרגשות, מלהט הכעס, מכאב הפגיעה - וכנראה מכולם יחד.
אני נושמת עמוק, כאשר אני חשה את שפתיך על צווארי, מיד אוחז בידי ומסובב אותי אליך, מהדק את גופך אלי. אתה מתחיל לומר ׳תראי, אני ממש מתנצ…׳, אך אני לא נותנת לך לסיים את המשפט, ומתנפלת על פיך בחמת זעם. זו נשיקה סוערת, בוערת, יצרית. ידיי מקיפות את פניך, מצמידות אותן אל פני. לשוני חודרת, פולשת אל פיך, עוקרת את המילים שרצית לומר, מיישרת את אלה שכבר אמרת.
אני מרחיקה את ראשך מפני לרגע, עדיין אוחזת בראשך. ׳אני לא רוצה לשמוע מילה ממך. אתה מבין? אמרת מספיק!׳ אתה מהנהן חלושות, ואני שוב מנשקת אותך בלהט, בזעם, ואתה רק מחבק אותי, נענה למעשיי.
אני מתנתקת שוב, ומפשיטה אותך. כמעט קורעת את הבגדים מעליך. בתוכי בליל של רצונות - רוצה להכאיב לך, רוצה לאהוב אותך, רוצה להחזיר לך, רוצה להרגיש אותך חזק - ואתה כבר עירום מולי, זקור, מתבונן באשה הסוערת שהפכתי למולך.
אני צועדת אחורה, הודפת אותך על המיטה, אוחזת בידיך מעל ראשך ומתחילה לנשק את כל גופך. מגע שפתי העוברות מלוות בנשיכות קטנות, כאילו מחזירה לך על הפגיעה. אתה משמיע קולות אנחה קטנים, ואני שואלת באמפתיה כואב? וכשאתה מהנהן, אני מרוצה - ׳מצוין, כי מגיע לך׳.
אני מגיעה לאיבר הנוקשה שלך ואתה מכסה אותו בידך בחשש גדול, מפחד מנשיכותיי. אני מחייכת, יותר לעצמי, ׳לא שם׳ אני פולטת, ומתענגת עליו כמו שלא התענגתי מעולם, עם אף אחד. אתה משתנק, גונח בקול, מגיע לשיא, אך אני לא מוותרת, היום אין מנוחה לשטן...
מתיישבת על המיטה. אתה מבין וכורע בין רגליי. אני אוחזת בראשך, מצמידה אותו אלי, ואתה טועם מיד את רטיבותי, שאינני יודעת להסביר. משהו בגופי עורג להרגיש אותך, ומשהו בי מבקש לדחוף אותך רחוק ממני ככל האפשר.
אתה מלקק אותי, נוגע בי כמו שאתה יודע שאני אוהבת, אך משהו בעדינות הזו שהייתה בינינו כבר לא עובדת עבורי. אני הודפת את ראשך לאחור באנחה, משכיבה אותך על גבך, עולה עליך, מחדירה אותך עמוק לתוכי, וכשאני מגורה כל כך, תוך זמן קצר וכמה תנועות כמעט נואשות, גל של עונג מצחך אותי.
אתה מתבונן בי מהופנט, מבט מלא הפתעה וזימה, נחוש לדעת אותי. אתה הופך אותי, מול המראה שעל הקיר שמולנו, וחודר לתוכי בעוצמה, אני מתענגת עליך נעוץ עמוק בתוכי, על השיער שנמשך לאחור, על הגוף שמתהדק לשלי שוב ושוב. ההשתקפות שלנו, ההשתקפות שלי משולהבת כל כך, מציתה בי עוד גל, מלהיב ומסחרר, עוד שיא ארוך וקולני - אך לא סיימתי אתך...
אני קמה לדלפק לוקחת את בקבוק היין בידי, ונעמדת מעליך. אני מתבוננת אל תוך עיניך, מרימה את הבקבוק, ושופכת אותו עליך בתנועה אחת, ובתנועה השניה אני כבר מעליך, מלקקת, לוגמת מוצצת את עורך הרווי ביין, מסתחררת לחלוטין בשכרון חושים, ומתעוררת ממנו לגלות אותך מעלי, בתוכי חודר אלי בעוצמה, מתבונן בי בערגה. אני עוצמת עיניים, גונחת, שואגת, מרגישה כאילו כל הגוף רוצה להתפרץ החוצה בסערה ובשלהוב יצרים.
'זיין אותי!׳ אני אומרת, שולטת על הסיטואציה, על מה שקורה בינינו, על הגוף והפה שלך שפגעו בי, אתה תעשה מה שאני רוצה, ותספוג את מה שמגיע לך. אתה ממשיך לחדור אלי, כבר לא עדין איתי, מבין את מה שגופי דורש.
אני שורטת את שכמותיך, מניעה את האגן שלי איתך, מוצפת ברגשות סותרים ושונים, והעונג כמו מאחד את כולם, ומקרב אותי לשיא, חזק וארוך משהכרתי.
אני עדיין לא שבעה, והודפת אותך מעלי לפתע, ואתה פוגע ברצפה על גבך, מעט המום. אני מנצלת את המומנטום, ושוב עליך, ושוב מחדירה אותך לתוכי, ושוב רוכבת, נעה מעליך בעוצמה, לא מתכוונת לעצור, מרגישה אותך עמוק בפנים.
אתה שולח ידיים אל גופי, אך אני מסירה אותן. מתכופפת אליך, אתה עוצם עיניים לנשיקה, אך אני מלקקת ואז נושכת את צווארך, את כתפיך. אתה נאנח בהפתעה, אך לא מתנגד. מקבל את הדין. אני נעה מעליך האגן שלי בוער, מרגישה אותך בתוכי, ונעה בדיוק בקצב הנכון לי.
׳לא היית צריך לפגוע בי ככה׳ אני אומרת בזמן שאני אוחזת חזק בכתפיך. נועצת בהם את ציפורניי. אתה פותח את פיך לענות ואני מכסה אותו בידי. ׳מאוחר מדי, אתה פה בשבילי, כי אני רוצה, לא כי יש לי צורך לשמוע אותך׳ אני לוחשת.
אני אוחזת בך, נעה מעליך, רגליי מלפפות אותך, ידיי אוחזות בכתפיך, ומרגישה את השיא מתקרב שוב. הפעם אני עוצמת עיניים, מתמכרת לעונג, מתעלמת ממך, שמה את כל המילים והמעשים שלך מאחוריי, ושוב ממוקדת בעצמי, בטובתי.
השיא ארוך, ואני ספק זועקת ספק בוכה בסופו, עד שאני נעצרת, עדיין נשענת על חזך, מתנשפת בעיניים עצומות. אתה מרהיב עוז ומלטף את פניי. מגעך כבר לא מרתיע אותי. אני מופתעת.
פוקחת את עיניי ומתבוננת אל תוך עיניך. פנים שהתרגלתי לראות ולהרגיש כלפיהם, פתאום נראות שונות, אפילו מעט זרות. אני מרגישה איך סערת התחושות והרגשות נרגעה, ואיתה כל הרגשות שהערת בי - הטובים והרעים.
אני מתרוממת מעליך, יודעת שאת נועץ בי מבט, גם אתה לא מכיר את האשה שסערה מעליך בשעתיים האחרונות.
אני מתארגנת, יוצאת מן הדלת, ולא מביטה עוד לאחור.

את שוכבת על הגב, עינייך עצומות, ידייך מעל ראשך. ביקשתי ממך להשאר ככה, ושאלתי אם צריך לקשור לך את הידיים. ענית שלא, והבטחת שלא תזיזי אותן.

אני כורע לצדך, מעט נרגש להתבונן בגופך העירום, לדעת שיש לי הרבה זמן איתו, כשרק אני מחליט מה לעשות, וכשהמטרה היחידה שלי היא שתהני כמה שיותר.

אני מעביר אצבע אחת, קלילה, מרקתך, דרך שפתייך, מורד צווארך, כתפך, משרטט עיגול סביב פיטמה, ואז סביב השניה, את מצטמררת ומבחין בהן מתקשות, ממשיך במורד הבטן שלך, עובר לירכך, יורד לברכך, ועד לאצבעות רגלייך. ממתין מעט, ואז עושה את המסלול ההפוך, עד לשפתייך, הפעם אצבעי חודרת אל פיך, ואת מנשקת ומוצצת אותה מעט.

אני נותן לך לחכות מעט, ואז מתכופף ומקיף פיטמה בשפתיי. באותו הזמן שולח יד אל בין רגלייך, שעוברת על שפתייך לאט, מרגישות את רטיבותך, כשאת מפשקת עוד את רגלייך, ונאנחת בתאווה.

אני ממשיך למצוץ את הפיטמה, בזמן שאצבעתיי מעסות אותך, תחילה בעדינות, ובאיטיות, מחפשות ומוצאות את הנקודה הנכונה, והקצב הנכון, המתאים לתגובותייך.

מתנתק מפיטמתך, ומתמקם היטב, כדי להמשיך לעסות את הנקודה הזו, אבל גם כדי להחדיר באיטיות אצבע אחת לתוכך. היא למעשה מחליקה לתוכך, כי את כבר רטובה לגמרי, אך בכל זאת אני מכניס אותה לאט, עד שהיא מגיעה הכי עמוק שאני יכול, ואת מרגישה אותה שם, נאנחת, ומתמכרת לאצבעותיי.

לאט לאט אני מעסה מהר יותר, ולאט לאט האצבע מתחילה להכנס ולצאת מגופך, עד שהיא נותרת בתוכך, לוחצת ומשחקת באזור הזה בתוכך שמעצים את כל התחושות שלך. אני מרגיש אותך מתכווצת כבר, ומבין שהשיא מתקרב.

הדקות הארוכות שחולפות כאשר אצבעותיי בתוכך, ואת מגיעה לשיא, ועוד אחד, ועוד אחד, כאשר ביניהם אני משאיר את אצבעי בתוכך, בשלב מסויים מוסיף עוד אצבע, מחכה ומקשיב שתרגעי מהגל המענג שעוטף אותך, ושוב מתחיל, בעדינות, להתקדם לגל הבא.

אלה רגעים קסומים, בהם את מתמסרת למגע שלי באופן טוטאלי, בהם אני אחראי לכל עונג ותחושה שאת חווה, ובהם אני נהנה כמעט כמוך מהחוויה.

אחרי גל נוסף של עונג, כבר הפסקנו לספור, את פוקחת את עינייך, מביטה בי במבט רעב, ואני מבין את כמיהתך, ומתכופף אלייך לנשיקה ארוכה ארוכה, לעיתים איטית וחוקרת, לעיתים חושנית ובוערת, וכל הזמן הזה, אצבעותיי עדיין בתוכך, נעות בעצלתיים.

אנחנו מנתקים שפתיים, ואני מבחין במאבק שלך עם עצמך לא להשתמש בידייך, אבל הבטחת, ואת נותרת נאמנה להבטחה. אני מנשק את גופך הנפלא, לאט לאט, יורד לאט במורד, עד שמנשק ממש מעל אצבעותיי, ואת נרעדת.

אני עובר אל בין רגלייך, פי מקיף את שפתייך, ואצבעותיי בתוכך, והנה אנחנו במסע אל עוד גל. ועוד אחריו.

איזה כיף שהתמסרת כך.

כפי שקבענו, את נכנסת לחדר, ומיד מבחינה בכרית שמונחת על הרצפה במרכז. החדר די חשוך, ואת מבחינה בי יושב בפינתו.

את מסירה מעצמך באיטיות ובדממה את בגדייך, מקפלת כל פריט ומניחה על הרצפה סמוך לדלת. אני מתבונן בך ומוודא שהסרת את בגדייך בסדר שהתבקשת.

את עומדת עירומה, מתקדמת לפינת החדר, ונעמדת מולי. את זוקפת את סנטרך, מעט בהתרסה, ואני מבקש ממך להסתובב.

את יודעת שאני מתבונן על גופך, על הישבן שלך, ואני נהנה מן המראה, וכעבור שניות ארוכות, מורה לך לגשת אל הכרית.

את ניגשת אליה, וכורעת על ברכייך. את ממתינה לי, ואני יודע שאת רוצה לחוש אותי כבר, אבל אני יודע שאת חייבת להתרגל לזה שלא את קובעת מתי זה יתרחש.

אני נעמד, ומתקדם לעברך. אני לבוש, ונעמד מולך. הראש שלך מול רוכסן המכנסיים שלי. את מבחינה בבליטה שמאחוריו, וגאה שגרמת לי להתגרות מגופך ומצייתנותך. את מחייכת. אך לא מדברת, כפי שהתבקשת.

אני מושיט יד, ומלטף את שערך, את לחייך, מעביר אצבע על שפתייך, ואז אוחז בסנטר שלך.

אני מרים את ראשך, ואת מסתכלת עלי. אני מביט בעינייך בזמן שאני פותח את הרוכסן, ומושך אותו החוצה. אני מורה לך לפתוח את הפה, ובעודי אוחז בסנטר שלך, אני מקרב אותו על פיך, עד שאת מרגישה אותו בקצה שפתייך, ולשונך מקבלת את פניו.

אני משתהה מעט, נותן לשונך לשחק בי, נהנה מן ההרגשה, ואז לאט לאט מחדיר אותו אל פיך, עדיין אוחז בסנטרך. כמעט כולו בפיך, ואת עוצרת את נשימתך, ואנחנו נשארים כך כמה שניות, עד שאני שוב מוציא אותו בעדינות.

אני מתרחק ממך מעט, ומפשיל את המכנס, ושוב מקרב אותו אל פיך. את מוצצת אותו שוב אל פיך, אך אז שולחת יד ואוחזת בו. סיכמנו שידייך נותרות מאחורי גבך. אינני יודע אם פעלת באינסטינקט, או בכוונה, אך אני שומט את סנטרך, מוציא אותו מפיך, וחוזר לשבת בפינת החדר.

את נותרת על ברכייך, ידך חוזרת אל מאחורי גבך. אני ממתין, ואת מרכינה את ראשך, ומתנצלת. אני מודיע לך שנצטרך למצוא עונש הולם, אך קם וחוזר לעמוד מולך, צמוד אל פיך.

הפעם את מפעילה רק את פיך, ואני מתענג על התחושה שלו נכנס ויוצא מבין שפתייך, ויודע שאת מתענגת על הקולות שאני משמיע. אני תופס בשערך, ותנועותיי הופכות חזקות יותר, ואת מקבלת אותי לתוכך בהנאה.

אני משבח אותך, ומרשה לך לבקש בקשה אחת. את כורעת קדימה, על ידייך, ומבקשת ׳בבקשה, זיין אותי, חזק׳. אני מורה לך לא לזוז, ועובר לעמוד מאחורייך. את שומעת את בגדיי נושרים ופוגשים את הרצפה, ואז מרגישה את ידי על גבך. יודעת שאני קרוב קרוב.

אני בוחן אותך, ומצמיד אותו ממש לשפתייך, חש את הרטיבות הגדולה שכבר נוצרה בהן, מחכה לראות אם תעמדי בהוראה, ולא תזוזי.

את ילדה טובה, ולמרות שאני יודע שאת כמהה אליו, את לא זזה. ׳תבקשי שוב׳ אני לוחש, ואת מתחננת שאזיין אותך.

ידיי מונחות על מותנייך, את מוכנה. ואז בתנועה אחת אני עמוק בתוכך. מושך אותך אלי, ודוחף את עצמי כדי להגיע עמוק ככל שאני יכול. ואז עוצר, ונהנה מהמראה, מהתחושה, מהאנחה שנמלטה מפיך.

ואז, בתנועות חזקות וארוכות, אני ממלא אותך, וממלא את בקשתך. קולות הגוף שלי נחבט בשלך מתערבבים בגניחותייך, ואני ממשיך להינעץ בך, עד שאני מזהה שאת מתקרבת לשיא.

כשאת כמעט שם, אני מושך את עצמי מתוכך, ונעמד. אני מזהה שאת נאבקת לא לומר דבר, ואני מזכיר לך שאת חייבת לי עונש, ולכן יקח קצת זמן עד שאאשר לך לגמור.

אני מלטף את גבך, את שערך, את כתפך, ושוב מתמקם מאחורייך. את מרגישה אותי שוב עמוק בתוכך, וגונחת.

אני חושב שאם תבקשי מספיק יפה, אתן לך לגמור הפעם.