שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרבה בדמיון, מעט בחיים

זה מה שנשאר: סצנות
לפני שנתיים. 3 באפריל 2022 בשעה 21:57

את על הבטן, פשוטת אברים, הגוף שלך אחרי מעשים רבים שעשינו בו. אני ספק יושב ספק רוכן על ירכייך, ומעסה אותך. ידיי על השכמות שלך, לשות את כתפייך, את גבך העליון, גרגורים שבעי רצון בוקעים מגרונך. אני ממשיך לתחילת זרועותייך, ואז לוחץ את דרכי אט אט במורד עמוד השדרה שלך.

 

אני מגיע לגב התחתון ומתעכב עליו, לוחץ ומעסה לכל רוחבו, לאט לאט מתקרב לחיבור בין הגב לישבן. עצם המגע עם הישבן שלך כבר מקשה אותי, ונדמה לי שאת מרגישה, ומחייכת לעצמך. אני נהנה להרגיש ככה עור לעור.

 

ידי מעסות היטב את ישבנך, את תחילת ירכייך, וחוזרות לגבך, לכתפייך, ואז, לאחר דקות ארוכות של מסאז, אצבעותיי עוברות ללטף אותך. הן חולפות על גבך, מציירות עיגולים על פלחי ישבנך, משרטטות את החריץ המפריד ביניהם, וגולשות אל בין רגלייך.

 

את נושפת לאט, ומרחיבה מעט את הפישוק. אני רוכן עוד לעברך, ומנשק את כתפך, את גבך, את החיבור שבינו לבין ישבנך. אני מלקק את תחילת החריץ שלך, ואז, עובר ללקק את פי הטבעת. את מחניקה אנחת הפתעה מהולה בעונג, לא דיברנו על זה בכלל, אבל החור הזה פשוט קרא לי.

 

לרגע את מכווצת, אך מיד את מרפה, ואני דוחף את הלשון שלי לתוכך, מפיק מפיך גניחות. אני מלקק לאט, מכניס ומוציא את הלשון, שנינו מתרגלים יחד לתחושה חדשה, שברור שאת מתענגת עליה מאד.

 

את מרימה מעט את האגן, וכאשר הלשון שלי עדיין בתוכך, אני מחליק לתוכך שתי אצבעות. הן נכנסות עמוק, ואת גונחת בהתאם, נהנית מהתחושה הכפולה והחדשה הזו. אני ממשיך, מרגיש אותך נפתחת עוד לפני לשוני, ואצבעותיי משחקות בך, יוצאות ונכנסות.

 

אני מקשיב לך, ומבין שאת מתקרבת, ומחליט להגביר מהירות, מזיין אותך באצבעותיי, ובלשוני, מגיע עמוק ככל שמצליח. את נאנחת, האגן שלך נע מעט, כאילו מנסה לחמוק מעוצמת התחושות שלך, אך אני צמוד אליו, מחוייב.

 

האצבעות שלי מפיקות קולות חבטה קלים בעל פעם שאני חודר שוב עמוק, והם נמהלים באנחות המתגברות שלך, עד שהשיא מגיע. הוא ארוך כל כך, וחזק כל כך, שבחלקים ממנו את מאבדת נשימה ולא מפיקה קול, אך הגלים ממשיכים לסעור בך, עד שלבסוף את מניחה את האגן בחזרה על המזרן, ואני מזדקף מעט, חיוכי פוגש בראשך המביט לאחור ומחייך בחזרה.

 

אצבעותיי עדיין בתוכך, חשות ברעידות הקלות שעוד נותרו. אני מזדקף מעלייך, ואת יכולה להרגיש כמה אני קשה. את מרימה מעט את האגן שלך, ומביטה בי במבט מזמין…

 

כבר? וואו. אני מזדקף עוד, מוציא בעדינות את אצבעותיי, ומכוון את עצמי לתוכך. נראה שנספיק עוד לא מעט הלילה…


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י