מסע זיכרונות

 בליל תשוקה סוער, תאווה משתלטת על כל החושים,

גופך קורא לי, מזמין אותי למסע של עונג צרוף.

עינייך, כברקים, מסנוורות את ליבי,

מבטיחות אקסטזה, מפתות אותי לחטא קדמוני.

האוויר רוטט מהתרגשות, נשימותינו כגלי אוקיינוס סוער,

עורי דרוך, משתוקק למגע שיבעיר את נשמתי.

אצבעותיי רועדות, מגלות את מפת התענוגות שלך,

מציתות אש בעצמותיי, בשאיפה לחוש אותך, רק אותך.

שפתייך, כמשי רטוב, לוחשות סודות חושניים,

קרוב, אני חש את נשימתך, אש חיה בעורקיי.

בטנך מתעקלת כקשת, מתחננת למגע משחרר,

כניעה מוחלטת, כשהעולם נמס סביבינו.

בגופינו המתמזגים, קרב של אהבה וכניעה,

הזיעה, הנשימות, סימפוניה של תשוקה עירומה.

הלילה עד, כשהארץ רועדת מהדהדת זעקותינו,

תשוקה פראית, שוברת כל חוק, כל היגיון.

לשוני חודרת למעמקיך, טועם את טעמך הייחודי,

חדירה עמוקה, מפלחת את ליבך, את נשמתך.

את מתמסרת, גופך רוטט, כניעה מוחלטת,

אורגזמה משתלטת, רגע של נצחיות.

בכל דחיפה, העולם נעלם, הלהט משתולל,

התשוקה משתוללת, משתלטת על כל ישותנו, על קיומנו.

הכאב מתמזג בעונג, סימפוניה מושלמת,

בשירת הגוף, הזיעה, והלהט הבוער.

בואי נשבור את הכללים, נבעיר את הלהבות,

נחקור את גבולות התשוקה, את עוצמת הרגש.

בנגיעות, בנשיכות, במגע שישאיר צלקת,

נצרוב את הזיכרון, שיר ויראלי של אהבה לוהטת.

כי בלילה הזה, אנחנו כותבים סיפור,

סיפור של תשוקה, כניעה, ועוצמה,

שיר שיבעיר לבבות, שיר שישבור מחסומים,

ויראלי, כמו הלהט שלנו, כמו האהבה, כמו הכניעה.