לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסע זיכרונות שממשיך וממשיך

אני משתף במסע האישי שלי דרך עולמות של תשוקה, אינטימיות, וגילוי עצמי. כאן, בכתיבה, אני חושף את מה שעובר בי בתהליכים השונים – התלבטויות, תובנות, תחושות של קרבה או מרחק, ומילים שמנסות ללכוד את מה שלרוב חומק במציאות.

אני מזמין אתכם להצטרף – דרך מחשבות, רגעים של כנות ומילים שנכתבות מתוך לב פתוח – כדי לגלות יחד את מה שמרכיב את הסיפור האישי שלי, ואולי גם את זה שלכם.
לפני 3 ימים. 21 בנובמבר 2024 בשעה 14:12

הרגע הזה — יום חמישי נגמר, אבל לא ממש.
השעון מראה ערב, אבל משהו באוויר מרגיש תקוע.
השבוע, על כל מטלותיו, דוהר אל סופו,
ואני? מרגיש תקוע בין תחושות.

 שעמום שהתגלגל למבוך של מחשבות
– כבדות, מתפזרות, מסרבות להתגבש.
אירוטיקה רחוקה
– דימויים שחלפו בראש ולא השאירו חותם.
 אפור של ביניים
– רגע לפני שהיום שוקע, רגע לפני שהשקט בולע.


כמו לנשום חלל שאין בו כלום,
אבל גם הכול.
הגוף קורא למנוחה,
והנשמה? מבקשת לרקוד.
פער בלתי נסבל בין הצורך לשחרר
לדחף לעשות משהו.
כל דבר שימלא את הריק הזה.

ומה אם נוותר?
נרפה.
נתמסר לאפור הזה, לשקט שמבקש להתקבל.
בלי לברוח, בלי לצפות.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י