בנקודה שבה את מרגישה שאת לא יכולה עוד, שגופך רועד, נכנע, שאת עוד רגע קורסת תחת כובד התשוקה,
בדיוק שם,
יום אחד, תגלי שאת יכולה הכל.
במקום שבו הכאב צורב, שורף, עדין ורגיש כמו עור חשוף, יום אחד תחושי מגע יציב, חזק, שיעטוף אותך וירפא את כל הפצעים.
בדיוק שם,
במקום שבו הכל סוער ומתערבל, יום אחד יבוא שקט גדול, ותראי איך כל חלק בתוכך מוצא את מקומו.
במקום שבו תהום נפערת תחתייך, יום אחד תפרחי כנפיים, תמריאי אל הלא נודע, בלי פחד, בלי גבולות.
בדיוק שם,
במקום הכי בודד, יום אחד תתמזגי בנשימה אחת, במגע אחד, בגוף אחד, עד שתהפכו לאחד.
במקום שבו הבושה שורפת, החרטה מייסרת, יום אחד תרגישי איך האדמה תחתייך מתייצבת, ואת נטועה בה, בטוחה, משוחררת.
בדיוק שם,
במקום שבו את נחנקת, מצטמצמת, נכלאת בתוך עצמך, יום אחד תפרצי החוצה, תתפשט כמו אש בשדה קוצים, חופשיה כמו שד קטן בלי מעצורים.