לפני 16 שנים. 22 במרץ 2008 בשעה 10:24
ונהנית משני הצדדים במידה שווה.
מי שמכיר אותי יודע, שיכולתי לגייס את הצד הדומי עכשיו
ולטפל בזה מהראש.
ואני בוחרת, בדעה צלולה, לטפל בזה ככה.
פשוט כי ככה נכון לי רגשית.
מאז תעשו לי טובה, תבינו או לא, אבל תנו לי את המרחב שלי.
עברתי פיתול לא קל ב"סיפור" הזה. הגעתי למקומות סאביים, שלא הייתי בהם שנים. שנים.
ממש לא רוצה לאבד את זה.
זה לא שכייף לי שם כרגע, אבל כשכל הרעל ייצא, אני מתכננת לפגוש יום אחד
את האחד שיוכל. שירצה.
ובשביל החלום הזה, אני פועלת עכשיו.
מהלב, לא מהראש.
ותודה על ההבנה.
