עכשיו
רואה אותך?
בחולצה לבנה
וצעיף סגול
I am a woman in love
אתה אומר
כל כך יפה אתה ככה.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * *
לקראת חורף, מסעות הציד מתארכים.
בקיץ קל לצוד אותן - הן מגיעות למקווי המים כדי לשתות. ציד טוב צריך לדעת להסוות את עצמו, לשתוק ואז לירות.
החלק היותר קשה במסע, הוא לחזור עם השלל למערה. המסע כבד. גם בעלי החיים שאנחנו רוכבים עליהם נראים עייפים ומרוטים.
ואז מגיעים הביתה ומתחילה העבודה המעצבנת הזאת שתמיד מחכה שנחזור - הילדים לא ממש מצליחים (או לא רוצים, מה זה משנה ?) לסדר ולנקות מסביב והכל נשאר עבודה שלנו, דווקא כשצריך לטפל בציד כדי שלא יאבד שום חלק.
וכל זה קורה, כשאנחנו חוזרים מכמה ימים, או כמה שבועות לפעמים, בחוץ, והתחושה במערה היא של צפיפות, מחנק וחושך. לא אוהבת את החושך הזה.
אני חייבת לדבר איתו. אולי במסע הבא הוא יישאר עם הילדים במערה ואני אצא לצוד לבד :))
לפני 16 שנים. 26 במרץ 2008 בשעה 5:40