קוגיטו ארגו סום

מצד אחד, הויכוחים, ההתקפות וההתנהלות החברתית, שהיתה מקובלת מאז ומעולם.
עצוב, בעיקר, אבל גם מעורר בחילה.
וחשוב לי לדבר, חשוב לי לעודד וחשוב לי להיות שם.
(אני מעריצה את הדרך שלך, איימי. שוב: את אשה אמיצה).

מצד שני, הכאב, הגעגוע, התקיעות שלי.
כן, אני תקועה.
(ואוי למי שיחשוב להשתמש בזה נגדי. אני בוחרת את מילותי, לא אף אחד אחר !)

ובין זה לזה, מנסה למצוא את הדרך להיות. להתבטא. ליצור. לעשות.



כרגע בעיקר מבולבלת.
פוסט של בלבול.