קוגיטו ארגו סום

ההפלגה מחופי צרפת לעבר יבשת אפריקה הענקית יצאה בזמן.
ההתחלה נראתה מבטיחה.
עכשיו הספינה נישאת על גלי האוקיינוס האטלנטי
והמים סוערים.
רוחות האביב מגביהות את גלי הים והספינה מטלטלת קשות.
אתה ספן קשוח. הרבה שנים על הים.
אבל אני, על החוף, נועצת מחטים קטנות כדי לסמן את המסלול שאתה עושה על שטח התכלת הענק במפה,
דואגת לך.

עכשיו אתה אמור להיות מול חופי פורטוגל. הפעם לא תעצרו שם.
אני רואה אותך עומד על הסיפון, מרים את ידך הימנית כדי לסוכך על העיניים ומצמצם אותן כדי להתגבר על קרני השמש.
גם גלי הים הסוערים המתנפצים על הסיפון לא מרתיעים אותך מלצפות בערגה לעבר החוף הרחוק, לעבר אותה נערה שהשארת שם
והיא כל כך מקנאה בספינה שלך.




יש ניחוח ערק
ורשתות קרועות
שיר אהובת הספן הנשכחת
שיר הנשים המחכות.