קוגיטו ארגו סום

עדיף שתשתקי !
(מונולוג)

- אבל אני ח-י-י-ב-ת לדבר

- לא נכון

- אם לא אדבר, אשתגע

- מאיפה זה בא ?

- זה מציף... אני חייבת להקיא... אולי זה בליל של מילים חסרות פשר ואולי בכלל אני חסרת פשר, אבל זה חייב לצאת.

- אם את מציגה את עצמך כבליל של מילים, זה מה שאת !

- נכון, אבל זה יותר חזק ... זה כואב ... זה לוחץ ...

- את מתבכיינת !

- אני בכיינית חסרת מעצורים (חסרת מעצורים זה חסרת שליטה ?? אמאל'ה ...) (ובכלל - מאיפה זה בא "אמא'לה" - היא הרי לא היתה שם מאז שהייתי בת שלוש).

- אין לי לאמר יותר. זו הבחירה שלך.

* * * * *

הדברים שעשיתי אתמול והיום:
1. יש לי תמונה... אמנם בשחור-לבן, אבל יש בה המון צבע...
2. ביקשתי סליחה (טוב, בדרכי הלא מתנצלת, אבל בכ"ז...) משני אבאים ... הרשימה עוד ארוכה, אבל התחלתי.
3. התחלתי להביט במי שאני ובמה שבאמת מענין אותי... לא עניתי לכמה הודעות (פחות, אבל כואב), ולמרות ההרגשה שאני הולכת לישון כשהמבוגרים רק התחילו לדבר, אני מכירה בצורך בשינה :-).
4. לא הלכתי לבית ספר ... קשה לי לקחת אחריות על זה, אבל זה מה שקרה ... לא הלכתי כי אני בכיינית חסרת מעצורים וכי לפעמים אני עדין מכורה לנפנוף בעובדה הזו.
5. נתתי עיני בכוס ... תודה לך שם 😃
6. התקשרתי ל"ב". היא לא ענתה. אני כועסת עליה, אבל אני אתקשר.

* * * * *

ובסוף היום אני עדין מתבכיינת, עדין מתפעלת באופן חסר מעצורים מכמה שאני נהדרת, למרות שאני יודעת שזה לא נכון והמון פעמים מרגישה בדיוק להיפך, אני עדין הרבה יותר מדברת מאשר עושה.