קוגיטו ארגו סום

מנסה לאמר לעצמי

שאלה אותם האנשים

שאוהבים אותי

שאכפת להם.

למרות

שאני יודעת, כמו יודעת

שחלק מהאנשים שקוראים אותי עכשיו

הם חורשי רע

חלק מהם פשוט מתענגים על הכאב שלי

כמו על כאבן של נשים אחרות

שולטות, נשלטות, מתחלפות

וגם כאב של גברים

על הכאב הזה בכלל קשה לדבר

גברים כואבים אפילו לא בוכים

לפחות לא ביום

וחלק מהקוראים שלי עכשיו

מחייכים

וזה כואב

וזה מוציא רמות של זעם, שמי שלא יודע פשוט יודע אותן (מסורבל, אבל אינלי תיאור אחר)

ובכל זאת

גם אם אני צריכה להתמודד עם החשיפה הזאת

וגם אם זה ממש ממש ממש מזיק

להתפלש בתוך זה

לפעמים אינלי ברירה. לפעמים זה או זה או להתאבד.








תודה. (שהקשבתם).
סליחה. (ששוב התפלשתי).