קוגיטו ארגו סום

לפעמים, במקרים ממש נדירים,
זאת הדרך הבוחרת את הצועד בה

ואנחנו, שטרם טעמנו משם
ומי יודע אם נדע..

חלקנו מגששים אחר דרכינו, אחרים כבר צועדים בה בבטחה.

לך, כך נראה, יש זרקור שמאיר לך
אך האם כבר מצאת את היד שתוביל ?


הרבה שנים לא ראיתי את היד האמיתית שמובילה.
את היד שלי.
בשנים האלה נעזרתי. היו הרבה סוגים של עזרה.
ככה הגעתי לכאן.
ועכשיו - כן, מצאתי את היד שתוביל - היד שלי
ומצאתי את המובל,
שהדרך שלי והדרך שלו, שבחרו אותנו, והצטלבו.

ואהוד מנור כבר אמר את זה קודם:
אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודע שגם את קרבה עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.


וזהו.
אני מחכה לך, לא פחות משאתה מחכה לי.



<מצועפת משהו>