לפני 18 שנים. 14 בנובמבר 2006 בשעה 13:27
רוצה לאמר תודה.
להמונאנשים, אבל בעיקר לכם:
לך, פייהשדונית שלי, תודה על שאת את.
תודה על שאת איתי.
תודה על אניאת.
לך, האיש באפלולית, שלמרות כל מה שלא הסתדר בינינו,
יש המון שמסתדר נפלא.
תודה שהיית בשבילי היום
ותודה שאתה מאפשר לי להיות בשבילך (תודה מיוחדת על זה, אתה מבין...)
לך, היחיד שיודע לקבל את מה שיש ללבי לתת,
היחיד שנותן לי בלי חשבון.
תודה שאתה פה, כשאתה פה,
ותודה שאתה לא מוותר. לא לי, לא לעצמך.
לך, אשה שחדה חידות ומחלקת
חיבוקים וממתקים,
תודה על הרגעים הקשים שאת חולקת איתי,
תודה על התמיכה ועל האוזן.
לך, אשה שאת, לא סתם, אלא אחת מיוחדת,
תודה שאת שם, ותודה על כך
שאני יכולה לסמוך על זה, למרות העומס
של שתינו.
אוהבת את כולכם.
המון.