לפני 18 שנים. 22 בנובמבר 2006 בשעה 21:29
בסוף
שנינו נשאר לכבות האור.
יש בזה נחמה...
אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה
אם אין פה פרחים וכינורות דביקים שמנגנים.
זה לא רומן זאת סתם בדידות
זה לא עובד, זה לא פשוט
מן הסתם...
מהכאב הזה לא נמות
אך גם לא נחיה בשקט
גבולות
צריכה להפריד
צריכה להיות חזקה
צריכה לנצח
צריכה להמשיך לחייך
צריכה להרים את הראש
צריכה לשאת את הכאב
צריכה לשתוק
צריכה לספר
רוצה לצעוק, רוצה לוותר, רוצה לחפור
רוצה להתאדות, רוצה פשוט להתייאש
רוצה לזרוק, רוצה לקרוע, רוצה לשבור
רוצה לצאת, רוצה להפסיק להתבייש
וכך
בין צריחה לרוצה
בינתיים נקרעת
בינתיים פרוצה.