לפני 17 שנים. 30 בנובמבר 2006 בשעה 6:59
הגברים בוכים בלילה
לא נשמע קולם
הגברים בוכים בלילה
ובבוקר גם.
צריך לחשוב על ההמשך.
תמיד.
תודה לח אהובת לבבי
תודה שאת כאן
תודה שאת מחבקת
תודה שאת אומרת
תודה שאת.
למרות השריטות, הצביטות, הבוקסים, הדמעות
שלי
את נשארת.
הגברים בוכים.
את לא גבר.
(נכון, לא בדקתי, אבל יש דברים שאלוהים יודעת...)
והחלומות ?
כבודם במקומם.
אוהבת לשמוע ת'קול בזמן שכותבת...
:)))
הרוע, אהובתי,
הוא מתת אל
}{
