קוגיטו ארגו סום

אף פעם, כאמור, לא הייתי מחוברת לדת
ופחות מזה, לדתיים.
אבל לפעמים, אני מוצאת עצמי מתחברת למסורת
(ואולי, אולי, הפעם גמאתה קשור לזה...)

פסח, מצה ומרור
על שום מה ?

פסח
כל המקומות שפסחתי עליהם
מתוך פחד, כעס, חוסר תשומת לב ושאר תירוצים.
כל האנשים שלא שמתי לב
או ששמתי לב, אבל לא לקחתי אחריות,
על הפגיעות שפגעתי בהם.
כל ההזדמנויות שפספסתי
או שבחרתי לא לבחור בהן.

מצה
כל המקומות שהייתי בהם,
אבל לא מיציתי.
כל המקומות והאנשים שמיציתי,
אבל לא למדתי מהם כלום.
כל המקומות שטרם מצאתי
וגם אלה שטרם מיציתי.
הרצון העז שלי למצות עכשיו.

מרור
כל המרורים שאכלתי, וכל אלה שהאכלתי,
בעיקר אלה,
שלא התכוונתי להאכיל.
מקוה שהפרק הזה הסתיים,
למרות שיודעת שכדי שהחרוסת תהיה טעימה,
זה לשלב אותה במרור -
כן, גמאתה יא קמפארי אחד...


* * * * * * *

לפני ליל הסדר.
לפני שעושה סדר.
לפני שהכל יהיה בסדר.


התרגשות, זה מה שזה.
רוצה,
ממש רוצה,
להצליח הפעם.



עומס ואושר
איזה קטע.....