בדיוק.
כי נכון שהביטוי השגור הוא "יפיי נפש",
אבל איזו החטאה היא זו, לקרוא כך לאנשים
כאלה.
אתם אומרים שאין לי חיים.
אתם יודעים מה ?
ברוח ימי הפיוס והסלחנות העוברים עלי בימים אלה
(ותודה לך ילד, אתה עושה לי כל כך חמוד בלב),
אני נוטה להסכים איתכם.
אז אין לי חיים.
אני חיה את כווווווווווול חיי כאן.
אבל איך בדיוק אני קוראת את התגובה שלכם לכך ????????
איפה בדיוק החיים שלכם ????????
כן, יופי, משו משו,
אתם כותבים בשירשורים ובבלוגים ובמיילים
ואיפה לא
שלי אין חיים. שאני סתם מקיזה דמם של אנשים. שאני יורה חיצי רעל.
ומה אתם עושים בדיוק ?
מתבטאים במקומות העבודה שלכם ?
יוצאים להגן על נוער במצוקה ?
קוראים חמס בהפגנות מחאה חברתיות ?
(שד"א, שתיים מהפעולות האלה אני עושה, כשאני יוצאת קצת מהכלוב....אוחחח, איך אני מקלקלת לכם ת'תמונה הנפלאה שלכם עכשיו....)
וכשאתם כבר מגיבים כאן, בדיוק כמוני, אחרי שקראתם את השירשורים / בלוגים / מיילים, בדיוק כמוני,
מה אתם כותבים שונה ממני ?
אתם כותבים דברי הלל ושבח ????
אתם מפרגנים ? מחמיאים ?
או שאולי אתם שולחים ממטרי פרחים ? כנפי מלאכים ?
איך ואיפה לעזזאל אתם שונים ממני ?
רק למצער הוא, שיש רק כמה אנשים ספורים כאן שלא הולכים שולל אחרי העדר ורועיו.
אבל
האנשים האלה בדיוק - הם הם חבריי.
אני אוהבת אתכם חברימשלי.
ואני גם גאה בכם.
לפני 17 שנים. 12 במאי 2007 בשעה 13:47
