צוותא / שלמה ארצי, העיקרים.
זה כבר כמה ימים
שבצוותא מופיע זמר מחופש
עם שירים מאתמול,
שאיש לא יבין,
שאיש לא יתפוס.
ורק את באולם, לבדך,
מקשיבה בשבילו.
ואת תעני,
שבכית, ואין לך שעות.
זה כבר כמה ימים
שבצוותא מלא והרבה אנשים,
מחפשים במי מדובר,
ועל מי נכתב השיר.
ורק את באולם לבדך,
מקשיבה, או אולי נרדמת,
לא רואה את עינייך.
בסרטים גיבורים,
עם פרופיל מוצלח, כן
גם שלך נראה לא רע.
תגידי שכן,
את יודעת זה בלוף,
החיים לא דומים לסרטים.
תהיה, או אולי לא
תהיה הופעה.
ורק את באולם
תהיי שם כדי לבכות הצגת בכורה,
או שהסוף לא יהיה כל כך רע.
* * * * *
זה כבר כמה ימים וכאילו
השמש.
וכאילו אני.
ואתה.
די מבולבל עכשיו, למרות, שכאמור, מתמודדת.
הרכבתי את המשקפיים במטרה לכתוב (לראות ???), אבל
זה לא ממש עוזר כרגע.
אתה אומר שקטוע זה "מענין"...
ובכן,
אתה כנראה צודק,
אבל זה כואב.
לא רק כואב.
זה גם יפה ומפרה, בסופושלדבר.
אבל הזדרך תקועה לפעמים...
למדתי מילה חדשה, של חננים,
אכן
רק אתה תבין באמת :))
אני מתגעגעת.
אתה לא עונה.
זה קצת מפחיד וקצת משעשע.
בעיקר מאתגר. אותי.
(אלה לא דברים שתבין כרגע, פשוט המשך לקרוא, בלי לחשוב).
אמרתי לך שצריך לשלב.
לא הבנת.
לא הבנת כי אתה לא רוצה להבין. זה הכל.
זה בסדר גמור.
כמו שאמרתי - זה יגיע כשיגיע הזמן...
* * * * *
יומששי. לילה.
על המרפסת שלי צמח זוג חברים.
חברה טובה, שהביאה חבר שלה כדי לדבר.
אישצעיר. גרוש פלוס ילד.
מתחיל את חייו, אחרי פרק המבוא, יחד עם עוד יצור, שהוא אחראי עליו.
והוא בכלל לא יודע לשים את הפוקוס.
זאת אומרת כן - ביומיום הוא מאד יודע. עושה כל מה שצריך.
כל מה שצריך.
אבל הרצונות והתשוקות והכאבים הצטברו בו כל כך הרבה זמן, שזה פשוט יוצא בזעקה.
מתמדת.
אין לו מושג בבדס"מ.
הוא בחיים לא ראה שוט, מחוץ לסרטי קולנוע, בקונטקסט של אורוות וסוסים.
אבל הוא כבר שנים חולם על קולר.
כן, הוא נשא קולר, בלי ידיעה מובחנת, שנים.
כמעט נחנק.
בגלל זה הוא יושב על המרפסת שלי עכשיו, מנסה להבין.
סשן בדסמ"י לאיש ונילי. מצחיק.
נזכרתי בעצמי לפני כמה ימים :)) (באמת כמה ימים, אפילו שכבר עברו שנים).
זה (היה) נעים, איש. לשנינו.
תודה.
וכן, אתה יכול לבוא בששי, איתה או בלעדיה :))
* * * * *
אהובתי,
שמחה שחזרת. הביתה.
היה חופש ארוך ובודד.
אוהבתותך.
* * * * *
אמרת שאני רוצה לסלוח.
אכן.
אז למה נעלמת ככה ?
ולא, זה לא רק בגללה. יש פה שעור. גם לך.
* * * * *
הקשר בין הדמויות למציאות, שריר ובריר וקיים ובועט.
הפרטים ששונו - שונו למטרות ספרותיות גרידא. אל תקחו את זה קשה :))))
אוהבת. מאד.
כן, אותך 😄
(אחד הויתורים הקשים ביותר שעשיתי בשבוע האחרון, הוא על האות שלך פה, מקוה שאתה תלמד להעריך. להאריך.)
חרמנית
לפני 17 שנים. 28 במאי 2007 בשעה 12:04