סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קוגיטו ארגו סום

וגם קרדנדו וידס.

מי שירצה - יראה
מי שצריך - יודע


האורינטציה הבדסמ"ית:
קודים של מתחלפת. גם הרהורים.
לפני 17 שנים. 22 ביוני 2007 בשעה 16:20

לעשות את הדרך הפוך

האם יכול להיות, שזה ענין מקרי - הדמיון במילים "מסע" ו"משא" ?
האם הדרך מנקודה A לנקודה B, שונה מהדרך מ B ל A ?
האם, כשהדרך קוראת לי, אני אמורה לקום ולצאת או לבדוק קודם את המפה ?

לפני עשר שנים, פלוס מינוס, גיליתי את עולם הבדס"מ. זו היתה תגלית מרעישה - אני שהייתי שפחה לא מודעת כל חיי שלפני, פתאום גיליתי שמותר. ולא רק שמותר, אלא שזה כייפ גדול.
עבודה אמיתית, רצינית, קשה ומתמשכת, שאושר ענק בצידה.
במהלך 4 שנים היו לי שני אדונים. בדיעבד אני יודעת, שבעצם הראשון היה רק אימון קליל. המאסטר הוא אחד. יחיד. והוא תמיד ישאר כזה. איתו, במחיצתו, תחת הדרכתו ובחסות אהבתו, גדלתי.
בשלב מסויים הבנתי, שהייצר האמיתי, הדבר שבאמת מגרה אותי, הוא לשלוט. אז למדתי להשתמש בשוט. למדתי לתת. למדתי שלהיות מורה זה להיות בעצם תלמידה עם ערך מוסף.6 שנים אני הולכת בדרך הזו. דרך לא קלה. דרך המיינסטרים קלה הרבה יותר. רק שזו אינה דרכי.
במשך השנים עברו תחת שוטי ובמיטתי כמה נשלטים ונשלטות. כל אחת ואחד מהם היה שעור עבורי. חלקם שעורים קשים, מסובכים וחלקם מהסוג הקליל- כייפ נטו.
במקביל, הכרתי את בן זוגי הקבוע- הונילי, היציב, האחד שבלעדיו אני חצי בנאדם.

לפני שלושה שבועות בערך, פגשתי בו. אדון. איש נעים הליכות. איש יפה.
נפגשנו ממש במקרה. גם הוא עסוק בחיפוש המסלול שלו, כמו אלה מאיתנו שטרם מצאו. שברור להם, שהדרך אל האושר היא היא האושר עצמו. כולו.
לא לקח לנו הרבה זמן להבין. לראות. להרגיש.
להתאהב.
הוא, בשונה ממני, אינו בעל נסיון רב בבדס"מ. כמוני, הוא בילה חלק גדול מחייו בבדס"מ לא מודע. הדרך הזו - דרך החתחתים המופלאה בשבילים של יחסי השליטה - חדשה לו יחסית.
אבל, או בעצם בלי אבל, הוא גבר. איש חזק.
כשהתחלנו לדבר באמת, עמוק (מתי בעצם לא דיברנו באמת ועמוק ?), היה ברור ששנינו רוצים את אותו הדבר בדיוק - להתמסר. ששנינו בעצם מודעים לענין המרכזי - כולנו בעצם סאבים. סאבים של האהבה.
כשהוא הסכים, כשהוא אמר שהוא ר ו צ ה ללכת בדרך הכניעה, התרגשתי.
התרגשתי כי ידעתי שבאמת עומד מולי גבר חזק. גבר, שאינו פוחד מיצריו. גבר, שאליו אוכל להתמסר. גבר, שמעורר את ייצר הכניעה שלי.

אתמול הוספתי תואר לפרופיל שלי כאן. כתבתי שאני מתחלפת.
במקביל, אתה כתבת אותו הדבר בדיוק.

עוצמות אינסופיות של רעד.
בראש. בגוף. בנשמה.

אני שלך אהובי, משרתי ואדוני.
האוזן, שהיתה פעם שלי, שייכת לך.

צ'יטה​(שולט) - שיהיה לכם המון בהצלחה
מחזיק לכם אצבעות
}{
לפני 17 שנים
טמונה במסגרת - תודה.
פשוט.

מרגש.

}{
לפני 17 שנים
love69{miz hyde} - אהובתי
גבירתי

slv of love69
לפני 17 שנים
טמונה במסגרת - אין לי מילים.
באמת שאין.

לפני 17 שנים
venus in our blood​(שולטת) - רק מלכה אמיתית, כמוך, מלכת-אהבה יודעת להתמסר ולהיות כפי שאת יודעת.

מאחלת לכם שהדרך המשותפת תהיה מלאה באהבה, כפי שהינה, מלאה בלימוד , התמסרות.

נתינה, קבלה= אהבה.
ואת יודעת, כל כך יודעת אהובה.
לפני 17 שנים
טמונה במסגרת - מדהים לי. באמת.

אני אוהבת אותך המון.
הרבה יותר מהמון....

פשוט אוהבת.
תודה אהובתי.
לפני 17 שנים
love69{miz hyde} - נגה תודה
}{
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - רגע רגע רגע, ומה איתי ?
לפני 17 שנים
Josephin​(לא בעסק) - טמונינה
אני מאושרת בשבילך ,אני קוראת אותך ומרגישה איך פניך זוהרים ,זה מגיע עד אלי :-)
"כולנו בעצם סאבים. סאבים של האהבה"
זה כל כך נכון ,בסך הכל כולנו משועבדים לאהבה :-)
אושר ואושר ואושרררררר
}}}{{{
לפני 17 שנים
טמונה במסגרת - תודה. מקסימה אחת.

נהנית להקרין, באמת :)))

מאחלת גם לך מהכל האושר העשיר הזה ...
לפני 17 שנים
ליידי רין​(לא בעסק) - אמנם נכנסתי מאוחר אך שאבתותי במלוא העוצמה למילים המרגשות.
אכן בכולנו ישנם שניי הצדדים ורק שישנה נפש מקבילה אפשר לראות שהדבר אפשרי ונפלא.
בהצלחה <}{>
לפני 17 שנים
טמונה במסגרת - תודה רין.

אני לומדת ממך המון. באמת תודה.

וגם - שמחה לרגש :)))
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י