קוגיטו ארגו סום

יום שלישי. 02:30 בלילה.
אחרי כל התכניות והביטולים ויצירת התכניות החדשות
ואי העמידה בזמנים והעמידה הממושכת של הציפיה
והטלפונים והסמסים, כולל המטורפים של השעות האחרונות,
אלה עם כל הקושי והפחד והקפאון,
אתה מגיע.
לתוך זרועותיי הנטרפות. על הדשא מתחת לפקאן, מתחת לשמיכה.
סופסופ מחובקים. רועדים. מחייכים. מפרפרים. כואבים.
מתרגשים כמו ילדים ביום הראשון של כתה א.

ישנים כמה שעות.

יום רביעי 10:00.
הוא חולה כבר מאתמול. נוסעים איתו לרופאה.
הוא נכנס ואנחנו ממתינים לו בחוץ.
שני ילדים קרועים ומשועממים.
אתה מבקש ומקבל מים.
מהסאבית שלך.
אני כורעת על הברכיים מולך, בפרוזדור של קופ"ח.
אתה מסיים לשתות ומורה לי בתנועת אצבע לחזור לשבת לידך.
אתה מלקק את האוזן שלך, לוחש שאתה אוהב אותי.
אני מבקשת ממך חיבוק.
החיבוק שלך מביא אותי לאורגזמה.
אני גומרת בצעקה פנימית לתוך האוזן שלך.
כשהוא יוצא מחדר הרופאה, הוא מקבל נשיקה.
הנשיקה שאחרי.

שותים קפה. יחד. שלושה בטירוף אחד.

13:00.
נכנסים למכוניות.
הוא נוסע לתל אביב. אנחנו ליום האהבה שלנו.
הדרך אל האושר.
ביציאה מהישוב הוא ממתין לנו.
מראים לו את הקולרים. אתה מקולר אלי, אני מקולרת אליך.
הוא מגרגר ומחייך חיוך רחב.
חתול רחוב ענק עם נשמה של מל(א)ך.
הא(ו)שר שלי. מקסים אותנו.

סידורים, סיגריה, נסיעה.

14:30
נכנסים לזגפרדו.
מתים לקפה. שותים. אוכלים סלט.
בשלב מסויים הזין שלך קורץ לי.
אני כורעת על הברכיים ומוצצת לך.
כשאני מקבלת ממך אות, אני מתרוממת,
מפשילה את החצאית, חושפת את הישבן המכוסה גרבי רשת
וחוטפת ספאנק רציני על כל פלג ישבן.
האיש שצפה בנו נהנה מהמציצה כנראה, בשלב המכות כבר החליף צבע.

ממשיכים לנסוע. הפטמות שלי נתונות במצבטים. השדיים בחוץ כל הזמן הנסיעה.

17:00
אחרי הקניות בצומת שוקת (קרוקס כתום. כל כך סקסי עליך),
אני כבר קרובה לפיצוץ. נוזלת על הכסא באוטו, לידך.
אני מתגרה בך. צוחקת ומטזזת.
אתה עוצר בצד.
מסתכל עלי במבט רציני.
מסמן לי להתקרב. כשאני מנסה להתקרב לפנים שלך,
אתה אוחז בקוקו שלי.
לא נותן לי להתקרב. הפה שלך כל כך קרוב
אבל כל כך לא מושג.
אתה משחק איתי כמה דקות. לא נותן לי לנשק אותך.
אני מצליחה להרגיש את הלשון שלך, אבל לא את הפה.
אתה מעיף לי סטירה.
מעיף אותי.

רק כשהגענו ליעד, הצלחתי לחזור לעצמי.

18:45
אנחנו יורדים לבריכה. הצלחתי :))
אוכלים ארוחת ערב והולכים לנוח.
ערב ארוך וקשה מצפה לנו.

21:30
מסדרים את החדר יחד.
על המיטה ערוכים החבלים, השוטים, המצבטים, כיסוי העיניים, הקולר והרצועה, האזיקונים.
אני מדליקה נרות. מכינה את הדיסק.
אתה מבקש לראות אותי מתקלחת. מתקדשת לך.
אני מכינה את עצמי מולך. מתנקה גם מבפנים. מולך.
אני רטובה לגמרי ובאותה מידה פוחדת.
מרגישה את חוסר השקט שלך. נטרפת יחד איתך.
מגישה לך הצוואר. אתה עונד לי את הקולר, שהורדת לי לפני המקלחת.
אתה מורה לי לשכב.
מכסה לי העיניים. אני מאבדת את המבט שלך אבל מתחברת לעצמי.
שומעת כל נשימה שלך. מרגישה את הזיעה שלך.
מחבר לי את המצבטים. אחד כחול, אחד סגול.
כשאתה קושר את הקרסוליים שלי, אני מרגישה עטופה.
כל סיבוב של החבלים מסביב לגוף שלי, הוא כמו גל בים.
כשאני קשורה ומהודקת, אתה מעמיד אותי.
מצלם תמונה כדי לשלוח אליו.
לרגע אחד אתה רחוק, לא מדבר ולא מצליחה לשמוע את הנשימות שלך.
אני נלחצת.
אתה מגיע אלי מיד. מחבק אותי. עוטף אותי בך.
משכיב אותי על המיטה.
מכניס את הזין שלך לפה שלי.
אני מוצצת לך. כשאני מרגישה את הנוזל השקוף, הטעים כל כך, אני גומרת.

מוריד לי את החבלים. אני מרגישה עירומה. העיטוף ירד.

23:45
מתקשרים אליה. היא לא עונה.
אנחנו מדברים כל הזמן, מסתכלים אחד על השניה.
מחובקים בלי הפסקה.
מחוברים. כל כך מחוברים.
אתה מדבר על התחושות שלך. על איך זה היה לעבוד בשבילי, על כמה אני יפה כשאני כבולה.
אני מספרת לך על איך זה להיות כבולה ולא להחזיק את הגוף.
החבלים החזיקו אותי. אתה החזקת אותי. אני יכולתי לרחף.

יום חמישי 01:20.
סופסופ היא עונה.
אנחנו יוצאים אליה.
כשהיא פותחת את הדלת, אני רואה אשהילדה יפיפיה.
שותים קפה. מדברים. אני מסבירה לה על בדס"מ, על הקשר בין כאב לאהבה
ועל איך זה לאהוב שני גברים.
אני מאד מתגעגעת אליו. זה שבבית. זה שבלעדיו אני חצי בנאדם.
מדהים.
אני שואלת אותך אם אתה מוכן. אתה מהנהן.
אני שואלת אם אתה רוצה. אתה אומר "כן".
אני אומרת לך שאתה יודע מה אתה צריך לעשות.
אתה יורד על הברכיים מולי. מתחנן.
אני מכינה את האביזרים ומורה לך להכנס ולהתפשט.
אתה עירום על הברכיים.
אני מלקקת את הקולר שלך. רוצה להדביק אותו עליך.
אתה מבקש עוד משהו.
אני מעבירה את הקולר על הכוס שלי.
אתה מבקש ללקק ומקבל הרחה אחת.
הקולר נצמד לצוואר שלך.
אתה כל כך שלי.
אתה עולה על המיטה, על ארבע ומוריד את הראש היפה שלך.
שורטת את הישבן שלך. משאירה עליו שבילים אדומים.
שואלת אותך אם נעים לך. אתה כמעט צועק שכן. מאד.
לוקחת את הפלאג למתחילה לשחק מול החור הפעור שלך.
היא, שעומדת בצד ורואה כל תנועה, מתחילה להזיע.
היא מחייכת אלי חיוך עמוק וחרמני.
אתה לא מקבל את הפלאג עד הסוף. אני מרגישה התנגדות ומוותרת.
מנסה שוב. זה כואב לך.
שואלת אם אתה מוכן. אתה מבקש נשיקה.
גורמת לך להתחנן. מנשקת אותך ומלטפת את הפנים היפים שלך. אתה כל כך יפה.
אני מורה לך להסביר לצופה המקסימה שלנו למה אתה עומד לקבל שוט.
אתה מנסה להסביר ומתבלבל. חוטף שתי הצלפות לחימום. כדי להחזיר אותך למקום.
אתה מתחיל לספור.
בכל הצלפה אתה אומר "תודה גבירתי".
בהצלפה התשיעית אני מודיעה לך שאת העשירית תקבל רק אם תתנהג ממש יפה.
אני עוצרת ומרכלת איתה קצת. בעיניים. בלי קול. אתה ממתין.
ההצלפה עשירית מגיעה ואני מורה לך לקום.
אתה מחבק אותי ואני גומרת. מאהבה נטו. בלי מגע מיני.
האורחת שלנו חרמנית כמו אש אבל מבולבלת ולא מעיזה.
אתה יושב על המיטה ומבקש ממנה לבוא אליך.
אני מתרחקת הצידה. עכשיו אני צופה.
היא אומרת לא, אבל באה אליך.
אני צופה בך ממיס אותה.
דקה בערך והיא שוכבת מולנו.
אנחנו מסשנים אותה יחד. היא מקסימה.
שנינו משני צדיה.
פטמה אחת בכל פה. היא מעולם לא היתה עם אשה לפני כן. סוגשל בתולה בשבילי.
מדהים לי לעבוד יחד איתך על גוף של אשה.
כשהיא גומרת זה נראה כמו פיצוץ ואני כמעט גומרת יחד איתה.
היא נחה קצת ואני יוצאת לעשן.
אחר כך אני נשכבת על המיטה ומקבלת עיסוי בארבע ידיים.
לקראת סוף העיסוי אתה יורד לי.
אחרי שאני גומרת, אתה מתקרב אלי ואני רואה את הפנים שלך מבריקות משמן.
כל כך יפה. מדהים.

כבר בוקר. שותים משהו קר וחוזרים למלון.