קוגיטו ארגו סום

יום חמישי06:00
בעשר דקות האחרונות של הנסיעה, ביקשת שאחליף אותך.
אתה ממש גמור. רואים עליך. העיניים שלך עצומות לחלוטין.
אני מבקשת סקס.
נורא רוצה להגמיר אותך סופסופ.
בילית לילה עם שתי נשים גדולות וחרמניות, עינגת אותנו עד כדי טירוף ולא גמרת.
זה חסר לי. כל כך.
כל כך אוהבת לראות אותך גומר.
לראות את העיניים שלך מתפוצצות מתשוקה.
לראות אותך כל כך רך שניה אחרי.
אתה אומר שאין סכוי. "שום סכוי שבעולם", אמרת.
אני אומרת לך שהשוט יעשה את העבודה. אתה מגחך. לא מאמין לי.
כשאנחנו מגיעים לחדר, אני מתפשטת. יוצאת למרפסת לעשן סיגריה.
מדברים על הסוויץ'. על התחושה השמיימית שלך.
אתה מתפשט ונשכב במיטה.
אני פותחת את התיק ומוציאה את השוט הקטן.
מביאה לך אותו, יורדת על הברכיים ומתחננת.
אתה, בשביל להשתיק אותי, מצליף בישבני הצלפה אחת.
ועוד אחת.
אני מרגישה אותך, מקופלת על ארבע, נדלק.
האגן שלי מבצע תנועות שלא חשבתי שאני מסוגלת לבצע.
אני רק גוף עכשיו. רק כוס. הכוס שלך. כל כך שלך.
אתה משלים עשר הצלפות, זורק את השוט
ודוחף לי את הזין לפה.
עומד לך בצורה מטורפת. אני נטרפת.
אני מלקקת לך את בית השחי, נושכת ושוקעת בו.
יש לך מבט של חיה בעיניים. החיה שלי. הכי שלי.
אתה גומר על עצמך ואני מלקקת הכל. הכל חוץ משלוק קטן שאני משאירה לך.
אנחנו נרדמים חבוקים.

קמנו בעשר לאכול. צריך לארגן את היום ואת הנסיעה צפונה, לתל אביב, לאיש שמחזיק לנו אצבעות, לאיש שמחזיק אותנו.

11:00
אנחנו בחדר, קרועים מעייפות ומוטרפים מאהבה.
אני מוצצת לך את הזין בחצי משחק.
קמה ומביאה פחית בירה מהמקרר. קנית את הבירה שאני אוהבת. בירה EFES. כמוני.
לוקחת שלוק מהבירה וממשיכה למצוץ. אתה נטרף.
הניצוץ בעיניים נדלק.
אתה לוקח את הטלפון ומתקשר אליה.
אתם מדברים, מתאמים למחר ואני ממשיכה למצוץ לך תוך כדי שלוקים קטנים של בירה.
אתה מספר לה שאני מוצצת לך. החיוך שלך פשוט ענק.
כל כך אוהבת לעשות אותך מאושר.
אני משתכרת קלות ומסתחררת.
מנסה לכתוב אבל הפוסט עף.
הוא מנסה להתקשר. שנינו לא עונים. שיכורים מבירה ואהבה.
בשלב מסויים אני מוצאת את הסמסים שלו. מתקשרת אליו.
הוא כועס.
הוא אומר שהתעורר לפני שעתיים וניסה להשיג אותנו.
עכשיו הוא ראה שכתבתי פוסט ולא הבין למה לא התקשרתי.
קשה לי עם הכעס שלו.
אני מנסה להסביר ולא מצליחה. אני שיכורה.
אתה לוקח את הפון ומדבר איתו. שומעת אותך צוחק.
הוא מפשיר כמעט מיד.
אני גאה בו כל כך. איך האיש המדהים הזה מכיל את כל זה.... מקסים.
אתה ממיס כל לב שאני מכירה מאז שהכרנו. אני מעריצה אותך.
אנחנו הולכים לישון ומתעוררים לנסיעה לצפון.

מארגנים את החדר, משמידים ראיות ושומרים את כל המזכרות.

17:00
אנחנו באוטו בדרך צפונה. חניה קצרה אצל היפיפיה מאתמול.
החיוך בעיניים שלה אומר הכל. עוד ניפגש איתה.
היא מקסימה.
בתחנת הדלק אנחנו עוצרים.
שותים קפה ויוצאים לאוטו. אני נוזלת. כרגיל.
אתה מחליט שעכשיו הזמן לטפל בפצע במפשעה שלי ומוציא פלסטר.
אני עומדת עם הגב עליך ומפשקת רגליים.
אתה מפשיל לי את המכנס וחושף את התחת שלי. לעיני כל.
ארבעה ספאנקים (השלישי לא התלבש מושלם ואתה אומר שאתה חייב לתקן. חייב זה חייב).
אתה יושב על המדרכה והברך שלך מזמינה אותי.
אני מתיישבת עליה ומאוננת.
אתה שואל אם אני יכולה לגמור.
אני עונה: "לא, אבל אם תעיף לי סטירה, זה יקח שניות".
אתה אומר:"את יודעת מה לעשות".
"בבקשה אדוני. אני מבקשת לגמור".
הסטירה באה. ועוד איך באה.
אני אוהבת אותך. כל כך אוהבת אותך.
כל כך שלך.

שאר הנסיעה עברה בשקט יחסי. אני מדברת עם אהובתי ומרגישה על גג העולם. הוא מדבר עם חבר ונראה פשוט מאושר.

20:30
אנחנו בתל אביב על המיטה.
אני מבקשת ממך שתראה לאהובי את ההתמסרות שלי.
אתה מושך לי בשיער, לא נותן לי לגעת בך.
אני נזרקת תוך שניות. מה שהתחיל כהצגה ממשיך כזיון. ונילי.
אתם חופרים בי יחד.
אני גומרת שוב. ושוב. זה לא נגמררררר
כשאני במקלחת אתה עורך את השולחן.
בזמן שהמים זורמים מעלי אני פתאום נדלקת.
מסתכלת עליך ואומרת:"בוא נצא לגנון".
אתה נטרף. אני כל כך אוהבת למתוח את החבל. עוד
ועוד.

ישנים שעה וחצי. בלי חיבוק. חייבים לישון קצת.

24:00
אנחנו מתלבשים ויוצאים לגנון.
שלושה בטירוף אחד. מדהים.
הגנון די ריק.
אנחנו עולים לחדר שלמעלה ואתם מחבקים אותי מקדימה ואחורה.
ממזממזים לי את הנשמה.
אני על סף טירווף.
הבקבוק הריק של ההייניקן בתיק.
אנחנו הולכים לחדר.
אני על הספה, אתה כורע בין רגלי, הוא לידי.
אתה מזיין אותי עם הבקבוק, הוא מוצץ לי את הפטמות.
אני גומרת.
אני שואלת אותך אם אתה רוצה לתת לי את הישבן.
אתה עונה:"מה שתרצי לקחת, אהובתי".
אתה יורד על ארבע, מכופף את הראש לפקודה וחוטף כמה ספאנקים.
אתה מרגיש לא נוח ואני מפסיקה.
אחרי עוד בקבוק בירה וסשן צפיה, אנחנו חוזרים הביתה.
בדרך הביתה אני אומרת לך שאני רוצה למתוח את החבל עוד טיפה.
העיניים שלך אדומות מעייפות והשפתיים שלך יוצרות "אני רוצה אותך כל כך".
אני מבקשת מאהובי שיצטרף אליך לסשן. הוא אומר שינסה. הוא לא מרגיש טוב.
בבית אתה מוציא את האזיקים, כיסוי העיניים והשוט ומורה לי לשכב.
אתה מכסה לי את העיניים וכובל אותי.
משחק איתי.
אני רועדת ומתכווצת רוב הזמן.
אחרי שאני גומרת, הולכם לישון.

יום שישי 08:00
אנחנו קמים ואני מכינה לך קפה.
הוא מתעורר ומבקש גם.
שותים קפה. מדברים. אתם נראים מאושרים. שניכם. אני כל כך מאושרת לראות אתכם ככה.
ברבע לתשע אתה מתארגן ליציאה.
שנינו קרועים.
לפי מיני סשן שאני קבעתי, אתה יורד בין רגלי.
יש לך שלוש דקות לענג אותי.
בעשר השניות האחרונות אתה תספור לי ואני אגמור.
את התזמון הוא קובעץ מחזיק בשעון.
דקה עוברת. אני מחזיקה את ההתפרצות.
בסוף הדקה השניה כבר קשה לי. ממש.
אתה מתחיל לספור: "עשר...תשע......"
באפס אני גומרת. אפס. אני אפס. אני אורגזמה.

אתה יוצא.



התרגשות. פירפורים. טירוף. טמטום. עייפות. מתיחת חבל. אורגזמות אינסופיות.

תשוקה.
געגוע.
מים.

ככה נראית אהבה.

55 שעות.