לפני 17 שנים. 18 ביולי 2007 בשעה 15:37
את.
רק את.
כול כך רגישה. כול כך אוהבת.
כול כך פגיעה. כול כך רכה.
רוצה לאמר לך עכשיו רק זאת -
כשאת מרגישה את הקושי, כשאת מרגישה את הרוח בפנים,
זה סימן בדוק לכך, שאת בעליה.
מלטפת את הכנפיים,
כשהן מתרפטות בקצוות והנוצות זקורות מהרוח החזקה כל כך.
אוהבת אותך.
* * * *
אתה אומר שזה טיזינג.
אני יודעת שזה זה.
אבל,
הטיזינג הזה הוא לא סתם.
אתה עדיין זקוק לו, מסתבר.
מחזיקה לך את כף היד, כשקשה,
מלטפתמחבקת בלי הפסקה.
אתה מקסים. באמת.
ואיש ענק.
"כשאתה הכי קטן, אתה הכי גדול"
* * * *
ואתה.
אתה פשוט שרוט. :))
אין לך מושג כמה לבי מתרחב אליך. עליך.
אני רואה אותך מנסה,
רואה גם כשאתה מתכווץ. גם כשאתה בטוח שאני לא רואה כלום.
פשוט אוהבת אותך.
אתה נמל הבית.
תזכור.
* * * *
כי זה מה שאת אוהבת,
כי זה מה שעושה לך טוב.
אוהבתותכם. נורא.
}{
