שעה של חמש לפנות בוקר בסופו של אחד מהלילות הרבים בהם לא הצלחתי לישון.
שלוש כוסיות של וויסקי משובח וכדור אחד חזק של שינה הביאו אותי למצב של עייפות וגלשתי אל מתחת לשמיכה. שעות של עינוי ויצאתי מהמיטה מכין קפה עגום, של בוקר עגום, שמסמל את סופו של עוד לילה עגום.
בשעמומי אני גולש כמעט באינסטינקט ברשתות החברתיות מקנא ומרחם על האנשים הרבים שניעורו לא מכבר לתוך עוד יום של שגרה עוד יום עבודה.
מתקנא על שום היכולת המופלאה שלהם בעיניי לקום בשעות האלו בכל יום ולהיכנס לאותה שגרה נבזית ששתלו בנו זה מכבר ומרחם עליהם, על כך שחלקם מאמינים שזה הדבר הטוב ביותר, השגרה הזו השעה הזו, נורא.
חלקם עושים זאת מחוסר ברירה וחיים חיים של טרור תחת עצמם "אנשים מסכנים" אני חושב, עדיף כבר אלו שמאמינים שזה הטוב ביותר.
כן,
תקום מוקדם בחמש אם אפשר או אפילו לפני, תעשה את אותן הפעולות זה רצוי, תטיל את מימך, תחרבן, את שיניך תצחצח, תכין קפה וטוסט או גרנולה ללא גלוטן עם פרוסת לחם מקמח כוסמין, זה אם אתה נאור ויש לך מספיק כסף לבחור.
תקרא חדשות, תעכיר את יומך, תעיר את הילדים המסכנים עם אותה הלצה, צא לריצה.
סופרמן מודרני של ממש וכולם גם מוחאים לך כפיים כך שזה גם מורגש.
תחזור, תתקלח, תתלבש, תארגן את הילדים.
צא אתה ובני משפחתך מדירתכם המחורבנת, אתה ואשתך על שלושת ילדכם או ארבעה כי יותר מודרני היום, במעלית תפגוש משפחה אחרת של השכן מלמעלה, אותה המשפחה ממש כמו שלך.
תיפרד מאשתך בכאילו נשיקה ליד הרכב, צא לפקקים תקלל או תודה לאלוהים מה שבאותו הרגע מתאים.
תגיע לעבודה תראה את אותם אנשים, עשה את אותם הדברים, תאכל צהריים עם החברה במשרד טייק אווי ורצוי טבעוני כי זה רעיון גאוני "שבור שגרה" וצא בפעם השנייה הקבועה בשבוע יותר מוקדם כי תורך לקחת את הילד מהצהרון שאחרי הגן.
חייך חיוך מזויף להורים אחרים, היום לקחת את הילד, בערב תרשה לעצמך לצאת עם חברים, תחזור היום בעשר, מאוחר.. ולך מהר לישון כי כבר מחר.
אנשים לא חיים וזה מדהים אותי בכל פעם מחדש, הופכים לקורבנות של הרגלים לקורבנות של ממשלות לקורבנות של רצונות מזויפים לקורבנות של עצמם.
כמו שאין זה "טבעי" לפרוש לשינה בארבע של לפנות בוקר כך אין זה טבעי לקום בחמש אבל מכל זה נראה שאני זה שיוצא טיפש.
אז תמשיכו....