על מוסר ומעבר

חושב עלייך, את כל כך רחוקה ובכל זאת במרחק של שליחת הודעה.

פנייך, קווי גופך, דמותך, מטשטשים, כבר לא זוכר, כמו ציור צבוע בצבעים של מים תחת שמיים גשומים, הכל מתערבב בראש מבפנים.

בזיכרון אחרון חורט אותך בראשי, משלים קוויי גוף ופנים חסרים בעט דמיוני.

את רוך חלצייך, את מתיקות שפתותייך, הרגשתי, טעמתי ברגע קצר אחד, כל מה שהיה לנו, היה לרגע אחד בלבד ודי, רגע שלא הספיק לשנינו בוודאי.

כמו פרי שמבשיל פעם אחת בעונה, פעם אחת בשנה, היה לי העונג לטעום אותך ולחכות לעונה הבאה.

חושב עלייך, מפשיט אותך לאט בלילות, מביט בגופך הערום המדהים, כמעט נוגע ואת ואני רחוקים. ממש הפרעה, אבל עדיין במרחק הודעה.

משלים את קווי גופך בדמיון, מצייר אותם בעיפרון ומוחק ומצייר ומשאיר בזיכרון.