נאיה.. מחשבות מהכלביה

בלילה הזה

במיטה הגבוהה והגדולה

כשאתה מקולר ומסופק וישן לצידי

בי נשבעתי

אני לא תלויה באף אחד 

האושר שלי פנימי 

וכמו ששמו סייגים לתורה

אשים גדרות לעצמי

אני כאן

לא הולכת 

לא עוזבת

אבל בהחלט כן אוספת את עצמי 

התפזרתי

שמתי אותי מהר מדי על השולחן.

חלמתי כמוך על בית 

וזה רחוק עדיין.. 

אני לא יכולה להציל אותך

אני בקושי מצליחה לא לטבוע בעצמי

אין סיפורי נסיכות

אין חיו באושר עד עצם היום הזה 

יש חיים- מעייפים, שוחקים וכואבים

ואם אנחנו לא נעבוד כל יום בלגדול ולנכוח

אנחנו לא נהיה פה

אני אקח איתי את הקולר 

הוא הגיע מוקדם מדי

אתה עשוי לזכות בו

אתה עשוי לזכות בי

עליך לזכות בי כל רגע מחדש.

אני אוהבת אותך 

אני אוהבת אותי יותר.

אני כל כך עייפה 

אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה