הטלפון הבסדמי שלי (כן יש כזה)
כבר לא אצלי שבוע..
נכפתה עלי הפסקה..
וכמה היא ברוכה..
אני נמצאת בתקופה המשמעותית בחיי.
אני עומדת בפני גירושין מקץ 20 שנה..
ואני עמוק בתוך אהבה חדשה, שמפרקת לי את המוח והמגננות
משנה לי דפוסים
מבטלת לי את האגו
מקלפת את העור המת שהצטבר לגופי עם שנות הסבל והטינופת..
מעולם לא ערגתי כך למישהו
מעולם לא צחקתי צחוק דבילי וממלא כל כך..
מי החליף את דומינה נאיה בקופידון הזאת??
1.9 זה יום "הנישואין" שלנו
כשקניתי את הקולר ניטים עם המנעול הוא יועד לסשנים קשוחים..
במקום זה, הוא הפך להסכם..
קילרתי אותו..
ורועדות לי האצבעות בעת שאני כותבת..
שטחתי בפניו את דרישותי וכוונות ליבי
ואז הוא את שלו..
מול מראה
בנאדו מסורתי
בעירום
באיטיות כמעט מעצבנת
ענדתי קולר
הקליק של המנעול מיד עורר את כל המערכות..
ואני
ואתה
מרחפים כמה סנטימטרים מעל הקרקע
סאב ודום ספייס משותף..
אף פעם זה לא מרגיש ככה...
הענקת לי את המוטיבציה לחיות
אני רוצה עתיד איתך
אני רוצה הווה איתך..
חיי נצח בעצמה כזאת..
המשימה שלו היתה לכתוב.. ואני, מציגה.. בגאווה ואהבה גדולה את מילותיו..
"אני מסמיק כעת אבל לצורך האמת הפנימית שלי ומה שכתבת לי קודם לכן שבא לך לעטוף אותי .
אהובתי / מלכתי את כבר עוטפת את ליבת מהותי הרגשית והפיזית ( ע. קאנט על אימפרציזם ורציונל )
לפני כמה לילות זו הפעם הראשונה בה התמסרתי עד כלות . הרגע אשר בו שכבתי עירום תרתי משמע לרגלייך .
הקולר והרצועה הידקו את התחושה המהפנטת של החופש או הספייס בו הייתי שרוי .
זו הפעם הראשונה בחיי בה התמסרתי אליך ללא עכבות או תחושה לא נעימה .
ההיפך הייתי לרגע קט בעולם אמורפי . אוטופיה . הבנתי מה הפירוש לאהוב ולהרגיש במקום
אחרי שנים בהן לא חשתי בדבר .
אני אוהב אותך"
אני אוהבת אותך, את כל המכלול, מלא בניגודים ובצבעים משלימים..
גבר שלי
מלך שלי
כלבה מאולפת שלי
ילד קטן ומחונך שלי
אנחנו אחד של השניה, אחת של השני..
ואנחנו בנסיקה למרום.