הפלישה אליי דרך כל החושים גורמת להרגיש נוכחות מוחשית אדירה בכל האיברים, אפשר בטעות לקרוא לזה שכינה. כל חתיכה ממני וכל פעולה שלי מתקשרת אליו ואם הייתי דתייה הדת שלי הייתה הוא, פסיכופת. זה דווקא כיף להיות עם פסיכופת, למי שאוהבת שינויי תודעה ורכבות שדים בלי חגורה או זמן קצוב. רק להרגיש פחד והתרוקנות עד שאת מאבדת קשר עם המציאות ושקועה בבלהות המתרחשות בתוכך, ופתאום לפרוץ בצחוק גדול שדומה לאזעקה כשהאימה מציפה.
ואם תצאי בכל זאת למסע הזה דעי שלא תחזרי ממנו נפרדת ושלמה ולעד יקנן בך. כשהכל ייגמר את תתעוררי חלשה ותלושה, עם זיכרונות עמומים וגישה מוגבלת להבנה. התנועות שלך יהיו כמו עוויתות לא רצוניות, הנשימה שלך תשמע כמו חרחורי גסיסה. כל מה שתרגישי זאת עננה גדולה וכאבים חסרי פשר, לרעל שזרם בך אין טעם ואין ריח. עדיין נרטבת או רוצה, אה? ככה זה כשאת זונה חסרת תקנה.
