לפני שנתיים. 8 בנובמבר 2022 בשעה 18:11
התכנים האחרונים שאני מאוננת עליהם הם בכלל לא ממקדשי זימה, הם מזירת שלום הגוף והנפש של פוליטיקלי קוראת&שיח פמניסטי. האמת שלרוב אני עוברת עליהן בלב ערל כמו על פני קבצן, אבל אחד האחרונים נגע בי עמוקות. אושיית האונלי פאנס שתקופה ארוכה נתפסה כמודל מושלם לבחורה "על רמה" עם ערכי נאו העצמה נשית שעשתה להן נא בעין עמוק, עלתה בוכה ללייב בו התוודתה שבעלה הוא זה שעומד מאחורי היוזמה ומשדל אותה לזה. כלפי חוץ, כולן בעלות מוסר מדרגת חסידות, אבל אני משערת שהיה בחלקן לכל הפחות קמצוץ הסתייגות, התנשאות וצדקת הדרך, אולי חוו עמוק בפנים עונג של פולנייה בסגנון "אמרתי לך", ואני חוויתי עמוק בפנים רק עונג. עם לב פועם חזק, כוס לח, התרחבות הנפש, הזדהות טוטאלית. היא בוכה, אני מאוננת, נמאס לי מעצמי, בא לי להיות היא.