.

זוכר את הפעם ההיא ששכבנו במיטה שלך בקצה העולם ואחזת בי וקראת בשמי ואני הסתכלתי עלייך ושאלתי, אבל אתה לא מריח את העשן? אתה לא מרגיש את את האדמה רועדת. ואת כל הסלעים נופלים ואיך לא מפריע לך האבק. התפרקתי להרבה חתיכות וידעתי שתכף לא ישאר לך במה לאחוז. ואתה אמרת, תתפרקי. כמה שאת צריכה. אל תתביישי