כמה נעים לעשות ציפורניים לבד.
רק אני יודעת איך לעשות מושלם בעבורי.
כמה נעים לעשות ציפורניים לבד.
רק אני יודעת איך לעשות מושלם בעבורי.
שאני אוכלת ואוכלת ולא שבעה.
פתאום אני מבינה אותך וזה מבאס אותי קצת
לתשומת לבכם:
משרת המאזוכיסט אויישה והגוריה סגורה עד להודעה חדשה.
תודה למועמדים, אתם מקסימים ואני מאחלת לכם למצוא את השולטת המדויקת לכם!
◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇◇
יש לי המון מה להגיד על הסשן היפהפה של ליל אמש.
היריעה קצרה מלהכיל את עומק התהום שנפערה, את גובהו של הענן שעליו שכבתי בשעות שאחרי.
רק אציין שחיבור הוא דבר שמרגישים. (במיוחד כשהוא מיידי וחזק.)
אפס מבוכה, אפס חוסר נוחות
צד נותן, צד מקבל
חשמל בידיים, דם יזע ודמעות
הצעצוע החדש (המאזוכיסט) מתאים לי כמו כפפה ליד.
תודה לך על ערב נפלא❤️
ותמונה למזכרת
גברי ובטוח
גאה וחכם
מכובד
מנוסה
חזק.
תפשוט ממך
בגדים ומעמד
תשאיר אותם
מחוץ לדלת
יחד עם האגו
יחד עם הכעס
יחד עם
צרות היום
ורעש הדרכים.
תעמוד מבוייש
בפינת החדר
קצת חושש
כמו ילד נזוף
כמו נער מתרגש
כמו בתול טהור.
אסמן לך לבוא
ולהניח את עצמך
לפניי
לרגליי
מנחה לאלים
מנחה לאלילה.
אכפות אותך
אצמיד לשולחן
ואסעד
עד שתיוותר ממך קליפה
ריקה
חלולה
עד שלא יישאר גבר
ולא נער
ולא ילד
רק נקבה רעבה
מושפלת.
כשאשחרר אותך
לדרכך
את תלכי ממני
נקייה
טהורה
ומלאה
בי.
אוסף הצעצועים המהמם שלי ושל הדובה גדל.
אתמול הוא התברך בשלושה חדשים:
קרופ מתכת עם קצה גומי (נטול שם)
שוט גומי אכזרי (בשם סיד)
ופלוגר גומי צובט ושורף (נטול שם)
הצעות לשמות?
לטרוף
לקרוע
לחרוץ
לסדוק
לשבור
לפרק
לפורר
לאסוף
לטהר
ולברוא
מחדש
שהכל נהיה בדבריי
לתוך השקט
מבינים שלא עוד.
אורבואר, סיונארה
וכל מילות הפרידה האלה מותק.
אל תדרוש, כי תקבל סירוב.
אל תבקש מה שלא בגבולות, כי תקבל סירוב.
אל תנסה לחנך, זה לא תפקידך.
אל תנסה לתחמן, כי תחסם.
יום נפלא
'מיס, יש לחברה שלי יום הולדת בדאנג'ן.. אני יכולה ללכת?' הקטנה שאלה אותי.
היא ילדה טובה ויודעת שאם היא רוצה לקבל מכות ממישהו.י אחר אני רוצה לדעת מי זה ומה בתפריט, אבל התחשקה לי יציאה אז הודעתי לה שאני אבוא איתה.
התחלנו את הערב בצ'ייסר טקילה בשבילי ו'משהו מתוק עם אלכוהול' לקטנה.
איתנו היו חבר.ה (לשון פנייה רבים) שבאו איתנו כדי לטעום ולחוות, הם שימשו נושא.ת כלים מאוד מוצלח.ת.
בזמן מופע על הבמה התנגן שיר עם סולו תופים מהמם שאני אוהבת, אז העמדתי את הקטנה עם ידיים על הספסל ותופפתי עליה עם שני קיינים.
היא שרדה יפה 5 דקות תיפוף עם bpm של 100 פלוס מינוס.
אמרנו מזל טוב לסוטת יום ההולדת והלכנו לכיוון המבוך.
רוצה לציין לטובה ובאהבה גדולה את הדי.אמ שהיה בכניסה למבוך, לא רק שנתן לנו להיכנס כשלשה, הוא גם וידא איתנו ביציאה שאף אחד לא פגע, הציק, ניסה משהו כי היינו שלוש. תודה חבר - זה מוכיח לי כמה הצוות רגיש ועירני.
כשנכנסנו למבוך התמקמנו מהר מאוד בכלוב במרכז החדר, אני והקטנה בתוכו ונושא.ת הכלים מחוצה לו, מגיש.ה לי כלים ומחליפה לי את הכפפות בכל פעם שאני נוגעת בסורגים.
קשרתי את הקטנה בפינת הכלוב והראתי לה שכולם מסתכלים עליה, המון אנשים היום סביבנו, מישהי ביקשה מנושא.ת הכלים להצטרף לתוך הכלוב וקיבלה 'לא' כמובן.
סובבתי את הקטנה עם הגב אליי, מושכת את הקוקיות היפות שלה ונושכת אותה בכל מיני מקומות.
האנשים סביבנו לחשו ביניהם משפטים כדוגמת 'עליהן אני רוצה להסתכל' ו- 'יו תראה מה היא עושה לה!' ואני יודעת שזה תדלק את הקטנה.. היא אקסיביוניסטית לא פחות ממני.
התחלנו בהצלפות עם הפלוגר, עצמה וbpm גבוהים. (כיף להכות עם טכנו ברקע)
עברנו לתיפוף עם הקיינים וזה הוציא ממנה 'איי' 'איה!' ובכי מתוק 'כואב לייייייי!'. היא יודעת להשתמש ב'צהוב' ו'אדום' כשצריך אז הבכי רק הדליק אותי יותר.
סובבתי אותה אליי וצבטתי ונשכתי אותה, סטרתי לחזה שלה ומשכתי לה בקוקיות.
כשהיא הגיעה ל'צהוב' החלטתי שמספיק.
שחררתי אותה מהקשירה והיא צנחה לברכיים וחיבקה לי את הרגל.
הסרתי ממני את התחתונים ודחפתי לה לפה, עובד בדיוק כמו מוצץ, היא אוהבת את הריח והטעם שלי אז זה מנחם אותה.
הקהל סביבנו גדל במהלך 25 הדקות שבהן היינו בכלוב. אנשים הקיפו את הכלוב מכל צדדיו ואפילו לפתוח את דלת הכלוב היה כרוך בלהזיז אנשים, מה שנושא.ת הכלים עשו נפלא.
יצאנו מהמבוך, משאירות אחרינו קבוצה משולהבת במיוחד, התענוג כולו היה שלנו.
כשהגענו הביתה, הקטנה התמקמה בין רגליי ובמשך רבע שעה ניסתה לגנוב לק בלי רשות.
אחרי שהחצופה הקטנה נשכה לי את הירך במאבק, היא עמדה בעשר מכות עם כלי שהיא לא אוהבת (מזלי שנשארו כלים שהמאזוכיסטית הקטנה שלי לא אוהבת, מתחילות להיגמר לי הדרכים להעניש את החצופה)
ואז סוף סוף יצא לה משפט שלם, רהוט ומנומס מהפה.
'אני יכולה ללקק אותך בבקשה מיס?'
כמובן שהרשתי לה, הקטנה היא ספיטפייר נפלא.
קטנה שלי, היה ערב קסום.
עשית אותי גאה, שימשת אותי נפלא.
עד הפעם הבאה, קטנטונת.
הוא יושב על הרצפה, ידיו מונחות מסביב לרגל השולחן, מודבקות יחדיו במסקנטייפ שחור.
אני מרחפת מעליו בתנועות קלות, מרגישה איך נשימתו משתנה, משתטחת, איך פעימות ליבו מתגברות.
אני מרחרחת תחילה, בושם נעים והורמונים משתוללים, הוא מוכן.
אני נועצת את שיניי בצווארו והוא מתפתל, אנחות כאב בוקעות משפתיו וכל גופו נדרך.
אני משחררת את השיניים בבת אחת ומלקקת את הסימן, בעוד שעה זה לא יהיה שם.
אני מרימה את חולצתו, מעבירה ציפורניים על גבו, עורו החלבי נענה לציפורניי ומאדים בעבורי, פסים פסים.
הוא רועד תחתיי ואני חובקת בירכיים, נועצת שיניים, צובטת , אוחזת, מצמידה אותו אליי.
אני נוהמת בין נשיכה לנשיכה, ההתמסרות המתוקה שלו מתאימה כמו כפפה לכפה של החיה שבי, הוא לבן ובשרני והקולות שיוצאים לו מהפה מדליקים את המערכת הלימבית שלי כמו עץ אשוח בדצמבר.
כשהקולות שיוצאים ממנו נשמעים יותר כמו אנקות מאנחות וגניחות אני מרפה מגבו.
אני משחררת את ידיו ומתיישבת על הכורסא, הוא מתקרב אליי ונשכב לרגליי.
אני שורטת את החזה שלו ורואה איך עיניו מתרחבות ופיו נפתח.
'על ארבע, ותיפטר מהמכנסיים' אני אומרת.
הוא מפשיל את מכנסיו ונעמד על ארבע, ישבנו מופנה אליי, אני לא מחכה רגע ומושכת את תחתוניו לכדי חוטיני/מושכות.
אני חופנת את האשכים והזין שלו, מוחצת ומושכת.
'תראה מה זה, אתה מטפטף. כמו זונה שמרטיבה כשמרביצים לה' אני צוחקת עליו.
אני מרגישה את הזין שלו מתקשה מההשפלה.
אני סוטרת לישבנו בכף יד פתוחה, נועצת ציפורניים ונושכת. הוא רועד ונאנק ונדמה כי הוא עומד להגיד 'דיי' אבל הזין שלו מספר לי אחרת. הוא קשה ומטפטף.
אני צובטת ושורטת, מכה עם ספנקר קטן וקוצני והוא מתמסר לכאב ואליי, עיניו מתגלגלות והנשימות שלו שטוחות ומהירות.
אני מורה לו להסתובב ומצביעה על ירכיי, מרשה לו להניח את ראשו עליה ולהרגע.
הוא ממלמל משפט שבור ואני דורשת משפט שלם.
'אלילה, אני יכול בבקשה לרדת לך בתור אפטרקייר?'
אני מרשה לו והוא צולל פנימה בנשיקות, מלקק ומוצץ ושותה את החרמנות שלי ברצון.
כשאני גומרת בפעם הרביעית אני מנתקת אותו מהדגדגן שלי. המבט שלו חלול והוא מתנשם אבל הוא זורח.
'הגבירה אני יכול לשכב רגע בבקשה?'
אני מהנהנת והוא נשכב על הרצפה ליד הכורסא.
אני מניחה עליו את רגליי, מלטפת את בטנו ואת מפשעתו עם כף הרגל, הזין שלו כבר רפוי וכל התחתון לח.
הוא מנמנם לרגליי, שליו, ענוג, נושם.