הוא יושב על הרצפה, ידיו מונחות מסביב לרגל השולחן, מודבקות יחדיו במסקנטייפ שחור.
אני מרחפת מעליו בתנועות קלות, מרגישה איך נשימתו משתנה, משתטחת, איך פעימות ליבו מתגברות.
אני מרחרחת תחילה, בושם נעים והורמונים משתוללים, הוא מוכן.
אני נועצת את שיניי בצווארו והוא מתפתל, אנחות כאב בוקעות משפתיו וכל גופו נדרך.
אני משחררת את השיניים בבת אחת ומלקקת את הסימן, בעוד שעה זה לא יהיה שם.
אני מרימה את חולצתו, מעבירה ציפורניים על גבו, עורו החלבי נענה לציפורניי ומאדים בעבורי, פסים פסים.
הוא רועד תחתיי ואני חובקת בירכיים, נועצת שיניים, צובטת , אוחזת, מצמידה אותו אליי.
אני נוהמת בין נשיכה לנשיכה, ההתמסרות המתוקה שלו מתאימה כמו כפפה לכפה של החיה שבי, הוא לבן ובשרני והקולות שיוצאים לו מהפה מדליקים את המערכת הלימבית שלי כמו עץ אשוח בדצמבר.
כשהקולות שיוצאים ממנו נשמעים יותר כמו אנקות מאנחות וגניחות אני מרפה מגבו.
אני משחררת את ידיו ומתיישבת על הכורסא, הוא מתקרב אליי ונשכב לרגליי.
אני שורטת את החזה שלו ורואה איך עיניו מתרחבות ופיו נפתח.
'על ארבע, ותיפטר מהמכנסיים' אני אומרת.
הוא מפשיל את מכנסיו ונעמד על ארבע, ישבנו מופנה אליי, אני לא מחכה רגע ומושכת את תחתוניו לכדי חוטיני/מושכות.
אני חופנת את האשכים והזין שלו, מוחצת ומושכת.
'תראה מה זה, אתה מטפטף. כמו זונה שמרטיבה כשמרביצים לה' אני צוחקת עליו.
אני מרגישה את הזין שלו מתקשה מההשפלה.
אני סוטרת לישבנו בכף יד פתוחה, נועצת ציפורניים ונושכת. הוא רועד ונאנק ונדמה כי הוא עומד להגיד 'דיי' אבל הזין שלו מספר לי אחרת. הוא קשה ומטפטף.
אני צובטת ושורטת, מכה עם ספנקר קטן וקוצני והוא מתמסר לכאב ואליי, עיניו מתגלגלות והנשימות שלו שטוחות ומהירות.
אני מורה לו להסתובב ומצביעה על ירכיי, מרשה לו להניח את ראשו עליה ולהרגע.
הוא ממלמל משפט שבור ואני דורשת משפט שלם.
'אלילה, אני יכול בבקשה לרדת לך בתור אפטרקייר?'
אני מרשה לו והוא צולל פנימה בנשיקות, מלקק ומוצץ ושותה את החרמנות שלי ברצון.
כשאני גומרת בפעם הרביעית אני מנתקת אותו מהדגדגן שלי. המבט שלו חלול והוא מתנשם אבל הוא זורח.
'הגבירה אני יכול לשכב רגע בבקשה?'
אני מהנהנת והוא נשכב על הרצפה ליד הכורסא.
אני מניחה עליו את רגליי, מלטפת את בטנו ואת מפשעתו עם כף הרגל, הזין שלו כבר רפוי וכל התחתון לח.
הוא מנמנם לרגליי, שליו, ענוג, נושם.
