'מיס, יש לחברה שלי יום הולדת בדאנג'ן.. אני יכולה ללכת?' הקטנה שאלה אותי.
היא ילדה טובה ויודעת שאם היא רוצה לקבל מכות ממישהו.י אחר אני רוצה לדעת מי זה ומה בתפריט, אבל התחשקה לי יציאה אז הודעתי לה שאני אבוא איתה.
התחלנו את הערב בצ'ייסר טקילה בשבילי ו'משהו מתוק עם אלכוהול' לקטנה.
איתנו היו חבר.ה (לשון פנייה רבים) שבאו איתנו כדי לטעום ולחוות, הם שימשו נושא.ת כלים מאוד מוצלח.ת.
בזמן מופע על הבמה התנגן שיר עם סולו תופים מהמם שאני אוהבת, אז העמדתי את הקטנה עם ידיים על הספסל ותופפתי עליה עם שני קיינים.
היא שרדה יפה 5 דקות תיפוף עם bpm של 100 פלוס מינוס.
אמרנו מזל טוב לסוטת יום ההולדת והלכנו לכיוון המבוך.
רוצה לציין לטובה ובאהבה גדולה את הדי.אמ שהיה בכניסה למבוך, לא רק שנתן לנו להיכנס כשלשה, הוא גם וידא איתנו ביציאה שאף אחד לא פגע, הציק, ניסה משהו כי היינו שלוש. תודה חבר - זה מוכיח לי כמה הצוות רגיש ועירני.
כשנכנסנו למבוך התמקמנו מהר מאוד בכלוב במרכז החדר, אני והקטנה בתוכו ונושא.ת הכלים מחוצה לו, מגיש.ה לי כלים ומחליפה לי את הכפפות בכל פעם שאני נוגעת בסורגים.
קשרתי את הקטנה בפינת הכלוב והראתי לה שכולם מסתכלים עליה, המון אנשים היום סביבנו, מישהי ביקשה מנושא.ת הכלים להצטרף לתוך הכלוב וקיבלה 'לא' כמובן.
סובבתי את הקטנה עם הגב אליי, מושכת את הקוקיות היפות שלה ונושכת אותה בכל מיני מקומות.
האנשים סביבנו לחשו ביניהם משפטים כדוגמת 'עליהן אני רוצה להסתכל' ו- 'יו תראה מה היא עושה לה!' ואני יודעת שזה תדלק את הקטנה.. היא אקסיביוניסטית לא פחות ממני.
התחלנו בהצלפות עם הפלוגר, עצמה וbpm גבוהים. (כיף להכות עם טכנו ברקע)
עברנו לתיפוף עם הקיינים וזה הוציא ממנה 'איי' 'איה!' ובכי מתוק 'כואב לייייייי!'. היא יודעת להשתמש ב'צהוב' ו'אדום' כשצריך אז הבכי רק הדליק אותי יותר.
סובבתי אותה אליי וצבטתי ונשכתי אותה, סטרתי לחזה שלה ומשכתי לה בקוקיות.
כשהיא הגיעה ל'צהוב' החלטתי שמספיק.
שחררתי אותה מהקשירה והיא צנחה לברכיים וחיבקה לי את הרגל.
הסרתי ממני את התחתונים ודחפתי לה לפה, עובד בדיוק כמו מוצץ, היא אוהבת את הריח והטעם שלי אז זה מנחם אותה.
הקהל סביבנו גדל במהלך 25 הדקות שבהן היינו בכלוב. אנשים הקיפו את הכלוב מכל צדדיו ואפילו לפתוח את דלת הכלוב היה כרוך בלהזיז אנשים, מה שנושא.ת הכלים עשו נפלא.
יצאנו מהמבוך, משאירות אחרינו קבוצה משולהבת במיוחד, התענוג כולו היה שלנו.
כשהגענו הביתה, הקטנה התמקמה בין רגליי ובמשך רבע שעה ניסתה לגנוב לק בלי רשות.
אחרי שהחצופה הקטנה נשכה לי את הירך במאבק, היא עמדה בעשר מכות עם כלי שהיא לא אוהבת (מזלי שנשארו כלים שהמאזוכיסטית הקטנה שלי לא אוהבת, מתחילות להיגמר לי הדרכים להעניש את החצופה)
ואז סוף סוף יצא לה משפט שלם, רהוט ומנומס מהפה.
'אני יכולה ללקק אותך בבקשה מיס?'
כמובן שהרשתי לה, הקטנה היא ספיטפייר נפלא.
קטנה שלי, היה ערב קסום.
עשית אותי גאה, שימשת אותי נפלא.
עד הפעם הבאה, קטנטונת.
