על רצפת המקלחון, בעיניים מכוסות היא מונחת על ברכיה. ידיה מעל לראשה קשורות למוט המקלחת.
וילון מוסט בדממה.
היא נושמת לקרבה את ניחוחו הגברי, הפרומוני, הסמיך, אינסטינקטיבית פיה נפער ולשונה מושטת קדימה.
זרם דק וחם זורם על פניה, במורד צווארה, מלטף את שדיה, מצייר קווים במורד בטנה, נושק קלות לדגדגן שלה.
היא נרעדת אך לא נעה מילימטר.
יד מלטפת את ראשה וחיוך נמתח על שפתיה.
יד שנייה אוחזת בגרונה ומרימה אותה לעמידה.
פיה עדיין פעור לרווחה, יריקה בניחוח מנטה עפה ישירות לתוך גרונה ומיד אחריה סטירה מעוררת.
"תודה אדוני" היא אומרת בחיוך של זונה.
למרות כיסוי העיניים היא יכולה להרגיש את חיוכו המרוצה.
היא מאושרת להיות גורה טובה. להסב לאדונה גאווה. להיות כלי קטן לצרכיו ולהגשמת כל רצונותיו.
הוא מסובב ומכופף אותה ללא מילים.
פלאג נדחף לישבנה באבחה קלה מלווה בסדרת ספנקים שמוציאים אותה משיווי משקלה.
הוא מחזיר אותה למקומה על רצפת המקלחון ופיה שוב נפער בציפיה.
יד סוטרת לפניה ואז מלטפת.
"לא לזוז" אדונה אומר