מים חמים נמזגים בקפידה לתוך עירוב של סבונים ריחניים.
על אדן האמבט היא סידרה מראש ספוגים, מברשות ומטליות.
בעוד כמה דקות הוא יחזור משגרת יומו.
סט מגבות טריות, עוד חמימות ממייבש הכביסה, מונחות לאחר כבוד על כסא עץ הדובדבן היפני.
היא נכנסת לאמבט ורוחצת את עצמה ביסודיות, להיות מצוחצחת כשהוא מגיע.
היא מייבשת את עצמה ואת האמבט ומתיישבת על שטיחון הרגליים, ממתינה בדממה לסיבוב המפתח בדלת.
חיוך מגנב לשפתיה כשהיא שומעת את הדלת נפתחת.
דריכות חשמלית נמזגת לגפיה.
קוצי המתנה ננעצים בעכוזה.
גם מתוך מאה גברים היא תזהה את קול צעדיו.
הוא נעמד במפתן הדלת ומביט בה דרך עיניים מצומצמות.
היא לא מעזה להרים את מבטה אך מרגישה את מבטו בוחן אותה.
הוא הולך למטבח וחוזר עם ג'וינט וכוס יין ריקה.
הוא נעמד מולה ומצווה בשקט
"עיניים"
היא מרימה אליו את עיניה ומבטו ממיס אותה לשלולית.
"ריכוז גורה" האדון אומר.
היא מסמיקה ונושכת את שפתה התחתונה.
האדון מחווה בעיניו לכיוון המפשעה שלו והיא פותחת את מכנסיו ומפשיטה אותם ממנו
נזהרת לגעת אך ורק באפה ולא בשפתיה.
היא עוד לא הרוויחה את הזכות.
היא מחכה דרוכה והוא מניח את כוס היין על המדף לידו.
הוא אוחז בסנטרה ובגרונה בכף ידו ומרים אותה מברכיה.
"תמשיכי" הוא אומר והיא ממהרת להפשיט את חולצתו ממנו, הבוקסר מייד אחריה.
הוא מגיש את הג'וינט לשפתיה.
עיניה נעצמות תחת מבטו.
גרונה נלפת בתוך ידו שוב וסטירה מצלצלת עפה ללחיה השמאלית.
היא פותחת את עיניה באחת.
"תכנסי"
הוא מצווה.
היא נכנסת לאמבט ומתיישבת על ברכיה.
מייד היא מרגישה את הזרם החם המטהר של אדונה זורם במורד גבה ומלטף את עכוזה.
היא מרימה את ראשה וזוכה לטעום את אשכיו.
היא הרוויחה את הזכות לטעום אותם בלשונה.
כשהאדון מחליט שהגיע הזמן, הוא תופס אותה בעורפה ומכניס את זקפתו לתוך גרונה, מגחך על שיעולי הגורה שלה.
היא מרימה אליו מבט דומע וזוכה לסטירה מעוררת ללחיה הימנית הפעם.
האדון שולף את איברו מגרונה ומחווה במבטו על הסבונים והספוגים.
היא מקרצפת את אדונה מריחות היום. מאבק המדבר. מזיעת הדרך.
הסיפוק שהיא מקבלת מהזכות לרחוץ את אדונה, מילים לא יוכלו להסביר.
"תעמדי" הוא אומר והיא מייד נעמדת.
האדון מסובב אותה ונעמד מאחוריה.
הוא חודר אליה באצבעותיו מרחיב אותה מעט.
"את כבר רטובה, זונה?" ספק שואל ספק מצהיר.
"כן אדוני" היא ממלמלת ללא קול כמעט
האדון מכופף אותה ומכניס באחת את זקפתו אל ישבנה.
עיניה מתרחבות ויבבה קלה בורחת מפיה.
כמה חיכתה שהאדון יחליט שהיא ראויה לכך.
ידו השמאלית תופסת את הכוס שלה בעוצמה,
אוחזת אותה מבפנים בזמן שהוא חודר אליה.
כשהוא עומד לגמור הוא עושה זאת לתוך כוס היין
היא שרועה על רצפת האמבט היכן שזרק אותה.
"צאי. מגבת" הוא אומר והיא מייד קמה.
הוא נעמד על שטיחון האמבטיה, כוס היין בידו.
היא מנגבת אותו ביסודיות והוא מתיישב על כסא עץ הדובדבן היפני, ישבנו העירום נלחץ אל העץ הקריר.
"לכאן" הוא מחווה בידו והיא מתיישבת על ברכיה בין ירכיו.
הוא משקה אותה בתכולת הכוס.
"הכל. עם הלשון" הוא מצווה
והיא בשקיקה לוגמת ואוספת את זרעו של אדונה, כיאה לגורה רעבה.
