קמתי מחלום מזועזעת מעט
מתנשמת מעט ועם כוס רטוב
בעיקר מבולבלת.
בחלום הייתי דגיגה באקווריום
שחיתי עם עוד מאות דגיגות
וחלקנו כולנו רעב קיומי.
צעדים מוכרים הרעידו את הכל
דריכות העבירה בי צמרמורת
והנה אני נשלפת מהמים ביד איתנה
תחושה חמימה ומהפנטת של יד על גרוני
והנה אני לא דגיגה
אני עירומה ונוטפת בפינת החדר.
היד על גרוני מרימה אותי באוויר
אני פוקחת את עיני לרגע
מבט מצומצם וזחוח מאחורי ריסים.
בלי מילים מכה בי תובנה, אני פותחת את הפה גדול כמו כלבה טובה
ושנייה לפני שאני נכנסת למנהרה החמימה של החנק, היריקה מגיעה.
"תודה" אני לוחשת בלי קול
סטירה מעירה אותי "תודה?"
אוי הבושה. "תודה אדוני"
בתגובה אדוני משחרר את היד מגרוני, לא לפני שמוריד אותי לרגליו.
"דגיגה כמוך צריכה לעבוד. את יודעת במה דגיגות עובדות?"
אני בולעת רוק וחרדה קלה אוחזת בי.
אדוני מתרווח בכסאו ונאנח.
"שוב את שותקת?"
"אני לא יודעת אדוני.. במה דגיגות עובדות"
שקר! כבר הכתה בי התובנה
אך החרדה לא מאפשרת לי להתמסר
"אם כך, גורה, אלמד אותך."
בחיוך של חתול אדוני מרים את כף רגלו הימנית ומניח אותה על לחיי השמאלית
"דגיגות מנקות את כפות הרגליים."
אני מרימה מבט מבועת ומשפילה מיד עיניים
בצייתנות אחוזת חרדה אני פוערת את פי
"כלבה טובה"
ראשית הבוהן חודרת את סף פי
אצבע אחר אצבע אני לוקחת ומוצצת
"גורה טובה ויסודית. דגיגה לתפארת"
מחמיא אדוני
"גם בין האצבעות גורה"
סיבוב נוסף בין האצבעות
ואדוני מחליף את הרגל שבפי עם השנייה
רגלו הימנית נשלחת לבין רגליי
כשהבוהן חודרת החרדה מכה בי שוב
כמו קורא את מחשבותיי אדוני אומר
"את תגמרי בשבילי גורה. ככה את תגמרי"
וכמו במטה קסמים מתבשלת תחילתה של אורגזמה
אני מנסה להתרכז בתחושה שאדוני מספק לי
אך הבוהן החודרת אותי מעבירה בי זרמי חלחלה.
"את תגמרי ככה גורה. את מוכנה?
שלוש... שתיים... אחת...
מותר לך"
רכובה על בוהן ומוצצת בוהן
בפקודה אני גומרת.
אני מרימה אל אדוני מבט דומע
חיוך זחוח מרוח על פניו
אדוני נעמד ואני כלבה טובה ומתורגלת
מסירה את בגדיו
כשהזין של אדוני נכנס לי לפה אני מתעוררת.
מזועזעת מעט, מתנשמת מעט ועם כוס רטוב.
מבולבלת בעיקר.
============
שברתי לאחרונה בפעם הראשונה גבול קשיח שניסיתי לחצות מאות פעמים בעשור האחרון.
ולמרות שאחזה בי חרדה תהומית לאורך כל האקט, הרגשתי בטוחה. הרגשתי מגורה.
ומעל לכל הרגשתי שזה בסדר להיות חרדה. כי אדוני שם והמושכות אצלו.
ומבחינתי, אדוני הוא אלוהים.
מילה שלו קדושה.
ואם הוא החליט שזה הזמן אז הוא יודע.
כי אם אחרי שנים שפחדתי להגיש את המושכות לאדונים שנקרו בדרכי מחשש שינצלו ויפגעו בי,
הרי שהטוטאליות שבה התמסרתי ברגע לאדוני מוכיחה לי כי הוא יותר מראוי.
המילים והמעשים שלו מוכיחים לי כמה זה נכון.
ובינינו 😜
אם זה חזר אליי בחלום זה אומר שלאדוני יש את המפתח לתיבה.
