RESTART

מבקשת משהו שלא נעים לי לבצע (לא עושה את זה פחות מעורר אגב, חוסר הנעימות) מבלי להבין למה.

מתוך הצורך מתוך הראש.

ולא מהצורך לרצות.

דווקא מצורך פנימי יותר.. בעבורי.

ולא, לא מדובר בצורך להעניש את עצמי. 

אין על מה היום.

קמתי חרדה.

כש'אני' זה 'אנחנו' לרוב, מאוד קל ליפול למחשבות שאין בהן הגיון.

ביקשתי ונעתרת ואז בחכמה אין קץ שאלת 'איך את גורה?'

והסברתי.

ותראה איך בשנייה המסת אותי חזרה מגוש חרד לגורה שובבית ומתרגשת.

אתה מכיר אותי לעומק, לרוחב, לתוך הנשמה.

אני סומכת עליך עם חיי.

אתה מדוייק לי אדוני.

תודה על התזכורת...