1. חסר לי כאב פיסי. אני זקוקה לזה.
אני משתעשעת במחשבה על סשן אימפקט אגרסיבי.
אני רוצה מגוון של כלים ותחושות.
אני רוצה להיות כפותה ומרוסנת.
אני רוצה שיכאב גם איפה שאני לא אוהבת.
יש לי תמונה מאוד חיה שלי קשורה פרושה על ספסל, הגדיה על ברכיה למולי. פנים אל מול פנים.
היא שם בשבילי. מלטפת לי את הראש, מנשקת לי את הדמעות, היא איתי בספייס. סופרת, מודה ומבקשת עוד.
מגינה על נפשי בגופה ובנפשה.
היא מניחה את ראשי על שדיה ומנחמת.
מספרת לי כמה אני גיבורה וטובה. כמה האדון נהנה כשאני סובלת כך. כמה טוב ונעים לו ממני. היא אומרת כמה הם גאים בי. שניהם.
השילוב של הכאב שאדוני יעניק לי ביחד עם הטוב והרוך מהגדיה ייצרו בי את התגובה הכימית הנפלאה ההיא שנקראת אהבה בדסמית. אהבה שאינה תלוית אוקסיטוצין.
ואני בהחלט שואפת להיות בהרגשה המופלאה הזו כמה שיותר ולכן כאב. ולכן סשן כאב.
הלן הדובה פרסמה פוסט עם תמונה שגרמה לי להחסיר פעימה ואז לכשכש בזנב. (ה@ באישורה)
הOCD שלי חגג והתענג על היופי והסדר.
האיד שלי התעורר מהתוכן והמגוון.
הייתי נהנית מהכלים האלו בהחלט.
חשבתי על המוטות הכתומים-שחורים האלה שבתמונה מאז הפמדום האחרון. הגבירה שהושאלתי לה באותו הערב ניסתה אחד מהם על כף היד שלה והחליטה שזה לא לשימוש עליי. אבל הם נשארו לי בראש מאז.
מעניין🤔
2.הרמוןיה ודיסהרמוניה
אני מרגישה שבנסיון העגום שחוויתי עם דיסהרמוניות בחיי למדתי להיזהר ולברוח מתי שלא טוב לי.
או לכל הפחות לתקשר בצורה ברורה את הרע. לעיתים זה עוזר לעיתים צריך לקפל רגליים ולברוח.
הטריק הוא באמת להיות פתוחה וכנה. יש לגיטימציה להרגיש כל רגש ובו בזמן, מן הראוי לתחום כל דבר בגבולות ההגיון והטעם הטוב. והכי חשוב להבין מהיכן דברים נובעים.
קנאות (אלף אלפי הבדלות מקנאה), רעל ונקמנות אין להם מקום ולא לגיטימציה. הם הרגשות היחידים שאין להם מקום בהרמוןיה.
ההבדל בין קנאה לקנאות הוא דק אך ברור.
אני מקנאה בך ולכן רוצה שיהיה לי גם
אני קנאית ולכן רוצה את מה ששלך, שלך לא יהיה.
הבדל דק אך ברור.
3. אסימון שנפל לי ומשתק אותי מבפנים,
הוא שהבנתי שאני לא אביא ילדים לעולם.
אני רוצה להיות אימא. אני גם אאמץ כשיגיע הזמן.
אבל קו הדם המקולקל שלי עוצר כאן.
המון שנים רציתי באנוכיות אין קץ להביא ילדים משלי.
כל ההפרעות הנפשיות שלי, המחלות שלי, הבעיות שלי הן גנטיות ולכן יהיה מטומטם מצידי לחשוב שילד שאביא לעולם לא יסבול מאותן הבעיות.
ובכלל יש כל כך הרבה ילדים בעולם בלי הורים, בלי בית, בלי משפחה. אני יכולה לתת בית לאחד מהם כשיגיע הזמן.
זו לא החלטה קלה בשבילי לוותר על זה. לא זכיתי ומתוך החלטה מושכלת גם לא אזכה.
4. זוגיות וחיים משותפים
כל פעם מי שאי פעם אהבתי אהבה תלוית אוקסיטוצין זה נגמר בבכי ובשברון לב. לעיתים שלי ולעיתים של הצד השני.
אני רוצה לחיות בשיתוף. אני רוצה אדם לישון איתו.ה בלילה. אני רוצה כתף לבכות עליה ואני רוצה שיהיה מי שיעמיד אותי במקום.
אבל אני סיימתי עם אוקסיטוצין וסמי אהבה אחרים בחיי.
היום אני רוצה אהבה מושכלת, חיבה עמוקה ורגשות כנים.
לא התאהבות של ילדה בת 16.
אני רוצה אדם שיעריך אותי. שיאהב אותי לא כי הכימיה של המח שלו משתגעת לידי, אלא כי המח שלי מעמיד לו את הזין והנפש שלו שמחה לקראתי.
מישהו שידע מה אני שווה. לא אחד שיופתע מהניגודיות שלי. שהפנים הרבות שלי לא ירתיעו אותו. שידע להתמודד איתי כשאני אלילה וגם כשאני נסיכה. כשאני מלכת העולם וגם כשאני כלבת אשפתות.
אדוני הוא לא האדם הזה. הדינמיקה בינינו לא מתאימה לזוגיות. את זה אני יודעת. אבל הוא בהחלט מי שיעזור לי לעצב את האישה שאני שואפת להיות. כך שכשאמצא את האיש.ה הזה.את שראוי.ה לי - כבר אהיה מי שאני רוצה להיות.
ובינתיים יש בי אהבה תלוית אדרנלין וסרוטונין. אהבה מושכלת לאדם שנמצא שם לקחת אותי למסע לגילוי עצמי. שנמצא שם כדי ללמד אותי לאהוב אותי. אדם שיש בו כל כך הרבה נתינה שאני עולה על גדותיי מרוב שאני מקבלת.
אני רק מקווה שעם כל מה שהוא נותן לי הוא גם מקבל. עוד לא הבנתי את התפקיד שלי בנרטיב שלו אבל לא הייתי שם אם לא היה לי תפקיד.
החלטתי שאני מסיימת את הפרק הקודם בחיים שלי ומתקדמת הלאה והחוצה. היום אני יודעת מה אני רוצה מעצמי. לפני 8.5 שנים לא ידעתי. הייתי אבודה ואומללה. היום אני סתם אומללה - בלי האבודה. אבל להיות אומללה זה לא רע, זה מדרבן לפעול לכיוון חדש. לאיפה שטוב.
5. טיפול בעצמי
הזנחתי את עצמי מאוד.
הפסקתי לעשות יוגה, אני אוכלת המון מעובד ובשעות לא שעות, אני מעשנת יותר ממה שהייתי רוצה וצורכת יחסית הרבה אלכוהול.
עשיתי בדיקות לאחרונה והתוצאות פקחו לי את העיניים.
פחות סוכר, פחות אלכוהול, פחות מעובד.
יותר סיבים, יותר פירות, יותר חלבון (גם זרע תופס)
אני עדיין נראית מעולה. המדדים שלי תקינים בסך הכל. אבל התחושה הכללית היא שהמקדש הנפלא הזה שהוא הגוף שלי הוזנח.
חסל סדר טבק. חסל סדר אלכוהול במהלך היום.
חסל סדר מזונות מעובדים (מלבד שוקולד. מזה אני לא נגמלת)
ואני חייבת לחזור לרקוד על העמוד. אני באמת טובה - חבל לא לחזור לזה. גם יש לי תחת מטורף כשאני רוקדת.
גורה בריאה היא גורה מוצלחת היא גורה סקסית.
ובינינו, גם לחזור למטפל שלי או למצוא חדש יהיה רעיון טוב. אבל זה כבר יעשה אחרי שאעבור דירה, אני לא רוצה להתחיל לטפל בעצמי בצפון רק כדי להיאלץ להחליף שוב.
6. סגירת קצוות
יש קצוות שאני חייבת לסגור.
יש דברים שאני חייבת לעשות לפני שאני מתקדמת הלאה.
יש א.נשים שאני חייבת לתקשר איתם.ן את הבעיות בינינו ולסגור מעגל לכאן או לכאן.
יש לי מחויבויות ואחריות. (גורה אחראית היא גורה טובה)
אבא שלי, מר וניל, נטשקה (חברה שנפרדה ממני כי נטשתי אותה קצת. אולי בצדק אבל למה עם דרמה?)
אני קשה להתמודדות. אני יודעת את זה. אבל אני לא יכולה לתת לאנשים לדרוך עליי ולעשות דרמה מיותרת בחיים שלי. גם לא לאבא שלי. גם לא לחברה הכי טובה.
אז יש קצוות שצריכים להיסגר ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.
7. רשת ביטחון
רק עכשיו, בדקה ל30, הבנתי את משמעות המשפט 'לא טוב היות האדם לבדו'. ואני לא מתכוונת לזוגיות.
כשעוברים גמילה, הדבר הכי חשוב זה שיהיה לך רשת בטחון. כך גם בפרידה, כך גם בשינויים דרסטים בחיים.
אין לי הרבה חברים מבחירה. אני מהירה למחוק אנשים ומחזירה את אותו היחס שאני מקבלת לרוב. (כל מקרה לגופו)
תתייחס אליי יפה ובכבוד? תשקיע בי? תקבל אותו הדבר בחזרה.
אבל אני מראה חד כיוונית. כך שאם תתייחס אליי לא טוב לא תקבל את אותו היחס. אני פשוט אמחק אותך מחיי. נורא פשוט. בלי למצמץ. בקטע הזה אין לי סנטימנטים.
אבל מאחר וזו הדרך בה אני נוהגת, לא נשארו לי הרבה חברים עם השנים. בודדים ממש.
החלטתי שהשנה אייצר רשת בטחון רגשית לכל הפחות.
זה נחוץ ודחוף ואין לי ברירה אלא לעשות את זה. ומיד.
לכל השאר אדאג בעצמי ומוטב מוקדם מאשר אף פעם.
8. ניקוי אורוות
הגיע הזמן לנקות את החרא מהחיים.
את הא.נשים שלא צריכים.ות להיות בחיי.
את הסיטואציות שאני לא מעוניינת לקחת בהן חלק.
את הלחצים המיותרים.
חלקם גם כאן. לא הרבה לשמחתי.
==============================
יש לי אדון חכם ומבין ומוביל ומלמד ומנחם ומכאיב ומענג.
אדוני מרים אותי לגבהים ומרסק אותי בעומק, על הסלעים.
מאפשר לי מקום בטוח לרגליו - לסגוד לו, להעריץ אותו, לענג אותו, לסבול בעבורו - ובתוך כל זה לנוח, להחלים, להשקיט את הרעש בראש.
יש לאדוני (וגם קצת לי) גדייה מדהימה.
היא טובה ומנחמת ואוהבת ויש בה נתינה אינסוף.
תודה לך אדוני על הגדייה הנפלאה, היא מתנה.
לילה טוב ושבוע טוב לכולם.
