'אתמול היה יום שכזה' אני אומרת לו ומתחפרת ככל יכולתי במפשעה שלו. כל כך התגעגעתי אליו שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. הוא משיב לי בחיוך, הידיים שלו קולפות ומגרדות רבע ראש ג'ינג'ר ומוסיפות לקערה שבה כבר נחים, חתוכים לרצועות דקות, שני קישואים, בצל לבן גדול ושומר אחד.
האף שלי נמצא לו בתוך הקפל שבין הירך לביצים ואני ממש רועדת מהגירוי. הריח שלו מפעיל בי משהו מאוד קדמוני. מאוד חייתי. אני מסניפה אותו מלוא האף והריאות, הופכת לאט לשלולית נוהמת בלי יכולת ורבלית.
הוא קולף שני גזרים וחותך אותם לרצועות דקות וארוכות. אני מוקסמת מתנועות ידיו המדויקות והיפות. הוא מצליף בה באותו הדיוק שבו הוא חותך את הירקות. כמה מדוייק האל הזה שהיא לרגליו.
הוא מעביר את הבוהן הגדולה שלו ליד הפות שלי ומגחך.
'ככה זונה קטנה? רטובה כל כך רק מלהריח אותי? מה יקרה כשתטעמי?' הוא אומר ולוחץ עם הבוהן על הדגדגן שלי. לחיצה קצרה, חזקה ומדוייקת שמוציאה ממני ספק גניחה ספק נהמה גרונית.
הוא שוטף את ידיו ואוחז בשערי, מכוון אותי להיכן שהוא רוצה ואני מנצלת את הרגע לשלוף לשון.
'אמרתי שמותר כלבה? אל תהיי טיפשה' הוא אומר ודוחף את פניי אל עומק ישבנו. אני שואפת אותו כמו שאכטה והוא מתרצה. 'את רוצה לאכול תחת, כלבה?' הוא שואל ואני מהנהנת בראשי. 'לא שמעתי' הוא מקשיח קולו אך לא משחרר את ראשי. 'כן אדוני' אני אומרת בקול כמה שיכולה. הוא דוחף את ראשי מעט יותר בכח ומאשר לי לטעום.
בזמן שאני מתנשקת באהבה עם הרקטום שלו הוא קוצץ שום ולמון גראס ומוסיף לירקות החתוכים. הוא מסנן את האטריות שהושרו מראש ומדליק את האש מתחת לווק.
כשהווק מתחמם הוא שופך פנימה שמן בוטנים, חלב קוקוס, צ'ילי מתוק ויין לבן. בזמן שהנוזלים מתחילים לבעבע הוא מוזג יין לכוס ונותן לי.
'קחי גורה' הוא אומר ואני שולפת את פניי מישבנו. 'תודה אדוני' אני מודה ושותה בחיוך. הוא מנצל רגע שאני לא בתוך ישבנו וממיס סוכר חום בתוך הנוזלים המבעבעים.
הוא זורק את הירקות לווק ומערבב. אליהם נוספים קוביות טופו ובוטנים קצוצים.
הריח הנפלא ממלא את חלל הבית אך אני רעבה אליו יותר מאשר לירקות שבווק. אני מניחה את גביע היין על השיש ומחזירה את לשוני למקומה הטבעי - מסביב ובתוך הרקטום שלו.
דפיקה בדלת שולפת אותי ממקומי ואני רצה על ארבע לפתוח אותה. היא נכנסת כולה אנרגיה חמה, נשוקת שמש וים, בידה שק מנגו וקופסאת תאנים. אני מחבקת אותה ארוכות ונושמת אותה. היא נמסה לתוך ידיי ושתינו נאנחות.
אני חוזרת למקומי בזנב מכשכש בזמן שהיא מתרפקת לתוך חיבוקו. 'באת בדיוק בזמן כלבונת' הוא אומר והיא זורחת כלפיו.
הוא מוסיף את האטריות לתוך הווק ומערבב בתנועות קצובות. היא שוטפת את עצמה מן החוץ במהירות ובאה לידי, לרגליו. היא מספיקה אך בקושי לנשום את ריחו לקרבה והוא מקים אותנו מהרצפה.
'תערכו לנו' הוא אומר ואנחנו נעות בתיאום.
האחת מפנה, השנייה מנגבת, האחת מביאה צלחות השנייה סכ''ום וכוסות, מתחככות וצוחקות וגונבות נגיעות קלות ממנו.
אנחנו מתיישבים סביב השולחן, שותים יין לבן וזוללים אטריות וירקות. מדברים על הימים האחרונים בהם לא התראינו בכלל כמעט.
בתום האוכל ג'וינט ריחני עובר בינינו ואני והיא מפנות ומסדרות מנגו ותאנים בצלחת.
אנחנו מנשנשות מנגו ותאנים ואצבעות רגליים לקינוח.
הוא מביט עלינו בסיפוק.
'שתי טינופות מובחרות יש לי' הוא אומר בחיוך.
'איך כלבות?' הוא שואל ואנחנו משיבות בהרמוניה
'טעים אדוני'
