לפני שנתיים. 4 בספטמבר 2022 בשעה 9:37
אז יצאתי אל הדרך
בשמלה שחורה (מתנפנפת ועם נקודות) וסנדלים עם פלטפורמות.
עטויה בצמיד שהבאת לי כמו בקמע.
אני לא מורידה אותו כמעט.
אם וכאשר אקולר אולי אענוד אותו פחות. (גם אז לא בטוח)
הוא אמר שהצמיד הזה מזכיר לו אותי.
ככל שאני מסתכלת עליו יותר אני מבינה את הכוונה.
אני נוסעת אל טופי פעם ראשונה לבד.
לא שמתוכנן משהו או שיקרה משהו.
אבל זו פעם ראשונה שאנחנו לבד לגמרי, גם בלי לחכות לו.
בלי הוראות ממנו.
בלי 'השגחה עליונה' .
אני בדרך חמושה בהפתעה מתוקה
משהו כדי לשבור את הקרח ולהקליל את האווירה.
הלוואי שיהיה טוב.
בעצם כבר טוב, הלוואי שיהיה מדוייק.
אני בדרך אל אישה שקראה פוסט שלי וביקשה מהאדון שלנו בשמי מה שידעה שלא אבקש.
אני בדרך אל אלילה בהתהוות, ולו רק כי היא עוד לא הכירה בעובדה שהיא אלילה.
הלכתי להתעסק בהפתעה המתוקה שלי.
תאחלו לי יום נפלא ומדוייק.
