לפני שנתיים. 18 בספטמבר 2022 בשעה 9:57
אז צעקתי.
התפוצצתי על 10,000 ואמרתי את דעתי.
ואני לא בהכרח טועה - זה גם אתה אמרת.
אבל הדרך שבה עשיתי את זה.
כביכול יש לי תירוץ - זו לא אני. זו אחת הבנות.
אבל למרות שזה תירוץ תקף אני לא מוכנה להשתמש בו.
אני אולי לא שולטת במה שהן אומרות, אבל אני בהחלט אחראית לזה.
חבל שאני לא מצליחה לשלוט עליה, היא מעכירה לי קשרים כשהיא משתוללת. היא מחרבת כל מה שאני בונה.
היא אולי תצליח להחזיר אליי את התינוקת שלי.
הלוואי. הלב שלי לא שלם בלעדיה
אלילה, בבקשה תלכי איתי יד ביד ולא נגדי. בבקשה תעזרי לי במקום להרוס. בבקשה תמשיכי כמו שעשית הבוקר ולא איך שהתפוצצת בשישי. את היחידה שעושה מה שהיא רוצה. היחידה שלא מוגבלת תנועה ופעילות. אל תחרבני עליי בגלל זה. אל תתפסי אותי כחלשה או ותרנית. את יודעת יותר טוב מכולם שאני לא.
אוף.
לפעמים היה יותר קל אם לא הייתן שם.
