לפני שנה. 20 במרץ 2023 בשעה 9:24
קמתי כועסת שוב
כועסת ועצובה
ואין הסבר הגיוני לא לכעס ולא לעצבות.
זו הפעם השלישית השבוע שאני קמה ככה ואפילו לשמש אין תשובה. גם לא ניחוש מושכל.
דברים מתחרבנים ואז מסתדרים
למה שכואב מתרגלים
ומה שקשה מתרכך
הזמן הוא משאב יקר ואדון אכזר
והמון המון המון 'מה אם'
כל כך הרבה מה אם שאני טובעת.
מה אם מה אם מהאם מאם מים.
הגשם לא עוזר. בכלל.
האפור והקר הזה מדכא אותי.
והכל רטוב שלא נעים בגוף ובראש.
מגרד לי בציפורניים. מגרד לי בשיניים.
מגרד לי בגזע המוח.
ובתוך כל זה
בסוף, בתחתית..
יש כלבה קטנה
שצריכה שהלחץ
יבוא מכף רגל על הפנים שלה
או אצבעות קבב על הצוואר.
