אזעקה בצפון תל אביב.
בועתית מפגרת שכמוני, חושבת לעצמי 'זה רחוק ממני.', ממשיכה להתארגן וחושבת לעצמי 'הכלבה לא יצאה מהבוקר. אני אוציא אותה לטיול.' ושמה עליה רצועה.
לוקחת מפתחות וכמעט יוצאת מהדירה ואז אזעקה באיזור שלי.
הדוב מתעורר ואנחנו יורדים לכיוון המרחב המוגן.
למטה אני שואלת אותו אתה חושב שזה סימן?
הוא מציע להתאמן בבית אבל אני לא בחשק לזה.
אני אומרת פאק איט.
מחכה עם הכלבה עד שהמצב נרגע ויוצאת להליכה משדרה לשדרה, בין מקלטים ציבוריים.
למזלי באיזור שלי יש לא מעט מקלטים ציבוריים.
היה שקט כאן מאז.
כדי להירגע אני מאזינה לפודקאסט על פשעים אמיתיים.
מצחיק מה המח שלי מוצא מרגיע*.
סיימתי שעה הליכה.
הכלבה מרוחה על הרצפה.
אני מתאוששת במרפסת ובקרוב אכנס למקלחת.
* דברים שמרגיעים אותי:
חיבוק עוטף, אוויר, פודקאסטים על פשעים אמיתיים, לסדר את הציפורניים, הצלפות וספאנקים, הליכה, אורגזמות, מיץ תפוזים, זין.
אני הייתי שועלית.
