שוב אני מוצא את עצמי בנקודה הזו שזה לא מתאים.
אני יודע שהיא בשבילי. ידעתי את זה מהרגע הראשון שראיתי אותה
זה הפחיד אותי, אז ברחתי.
נפגשנו שוב אחרי כמה שנים. ידענו מיד שזו אהבה.
אהבה, מי יודע מה זו אהבה כשאתה בצבא ???
שכבנו אהבנו גמרנו ונגמרנו. יכאב כואב כאב.
מערכת יחסים של כמה ימים.
אהבת אמת.
ראיתי אותה גם בגיל עשרים ומשהו, כשהיא היתה סטודנטית שנה א'
למדה ארכיטקטורה בעיר זרה
ושוב ידענו שצריכים להיות יחד
לא יכלנו עם המציאות ששוב אלינו התאכזרה
שוב, היא בעיר זרה ואני תקוע פה באמצע
אז נסעתי לי לחו"ל
כשחזרתי התקשרתי, הודעתי לה, הזהרתי
אבל היא היתה לה כבר עם מישהו אחר
ולא סתם מישהו אלא חבר טוב. חבר...
כשראינו זה את זו וזו את זה ידענו שוב, טעות
כי אהבת אמת אי אפשר לכבות לא בכזו קלות
אז ויתרתי עליה לבינתים. חיכיתי לעתיד.
פגשתי מישהי אחרת, היינו יחד כמעט לתמיד
ואז ירד לי אסימון. הבנתי שאי אפשר להמשיך לחיות טעות
אזרתי אומץ והחלטתי לצאת למציאות
הפסקתי את המערכת יחסים
נפרדתי מהאישה
העתיד עכשיו הגיע לי מהר מדי
עוד לא נפרדתי מזו והבאה אותי כבר מתישה
הבנתי שוב זו אהבה, ואהבת אמת צריך לתת לה צ'אנס
אבל מה לעשות שאני לא פנוי רגשית עכשיו?
אחרי שנתיים של אהבת אמת חסרת חירות מינית
אני מוצא עצמי צמא עוד ועוד לסקס וזיונים
אבל מה לעשות עם אהבת אמת שלוקחת לי מהפה את המילים?
אני לא רוצה לפגוע בה
והיא רגישה ורכושנית כמו שרק אישה אוהבת יכולה
אבל אני עדיין לא יודע איך ולמה
נראה לי ששוב אני עומד לוותר על אהבה
הרי אם אתן לנו ממש ליפול עכשיו, שנינו ניפגע
אני לא פנוי לזה רגשית ולה אין זמן ממש
וזיונים מאוד זמינים לי אבל יפגע בה אם אנהל רומן
אספר לה את האמת, כואבת כפי שתהיה
ואקווה שבפעם הבאה התזמון יהיה קצת יותר טוב
בינתים כל שנותר זה שוב...
המתנה
לפני 19 שנים. 20 בנובמבר 2005 בשעה 22:59