לפני 21 שנים. יום שני, 21 בנובמבר 2005 בשעה 10:50
קו אחד של חזיה שמבצבצת לה בשיפולי הגב שלה ומצמרר לי את הבוקר
קו שיוצר החיוך שלה בצורת גומת חן ומאיר לי את היום
קו אחד של שערה שמנתרת על צווארה ואני לא יכול להתעלם ממנו
קו חסר של תחתונים מתחת לשמלה צמודה שמזרים לי את הדם לראש הדרומי בגוף
קו של שיפולי הגוף שלה כשהיא יושבת על כיסא או על רצפה
וקו שמקשר בין נקודות של החיים שלנו, סתם קו.
יש קו מנחה חיים, וקו שהוא סתמי
קוים שאי אפשר לחצות ויש קוים שאי אפשר שלא.
הפעם את הקו אני לא עברתי למרות כל הפיתויים
אבל כמו שאומרים בפרסומת
"יש מכבי יש חברים"