קו אחד זה לפעמים מה ששובר לנו את השגרה של היום. מה שמעניק לחיים שלנו את התבלינים שאנחנו צריכים. קו אחד יכול בו זמנית לגרום להעלאת קצב הלב שלנו, לשינוי התודעה, להרגשה כזו נעימה בכל הגוף שדומה לצמרמורת אבל לא בדיוק... הרגשה של אמבטיה. קו אחד זה לפעמים כל מה שצריך ולפעמים יותר מדי.
קו אחד של חזיה שמבצבצת לה בשיפולי הגב שלה ומצמרר לי את הבוקר
קו שיוצר החיוך שלה בצורת גומת חן ומאיר לי את היום
קו אחד של שערה שמנתרת על צווארה ואני לא יכול להתעלם ממנו
קו חסר של תחתונים מתחת לשמלה צמודה שמזרים לי את הדם לראש הדרומי בגוף
קו של שיפולי הגוף שלה כשהיא יושבת על כיסא או על רצפה
וקו שמקשר בין נקודות של החיים שלנו, סתם קו.
יש קו מנחה חיים, וקו שהוא סתמי
קוים שאי אפשר לחצות ויש קוים שאי אפשר שלא.
הפעם את הקו אני לא עברתי למרות כל הפיתויים
אבל כמו שאומרים בפרסומת
"יש מכבי יש חברים"
לפני 19 שנים. 21 בנובמבר 2005 בשעה 13:50