חתול מסטול

פחדתי קצת אבל ציוויתי עליה לבוא.
היא הגיעה. "אתה מצווה עלי להגיע" היא אמרה...
"אהבתי " וניסתה להדביק לפי נשיקה
"חכי רגע" אמרתי לה עוד לפני שהשפתיים שלה שכבר היו מוכנות רוטטות רטובות לנשיקה ארוכה הגיעו לפי. שאפתי עוד שאיפה ארוכה מהעשן הירוק, נשפתי לפיה את העשן כדי שתרגיש קצת ירוקה, שתהיה בסך הכל חתולה אבל טיפה מסטולה. הסכמתי לנשוק לשפתיה רק אחרי שהיא השתיקה יבבה. למרות העשן הטעם שלה היה היא נטו. מקסימה.
התנשקנו ואז פתאום הפסקתי "לכי תעשי כלים" מצאתי את עצמי מצווה.
"אני לא באתי לפה כדי לעשות כלים" היא התריסה, אבל לשווא. היא זעפה קצת ועשתה פרצופים אבל הלכה עם הציווי השני, אחרי שמנעתי ממנה מגע. "רק כמה כוסות וכפיות" נתתי לה הנחה "שיהיה לקפה, את השאר תעשי מחר..." היא שטפה וחייכה.
אחרי הכלים היא באה חזרה אלי, אל הסלון וניסתה. משכתי אותה למיטה. התפשטנו. היא ניסתה לעסות את כולי בעמידה "יאללה, לישון" אני ציוויתי. "יש לי חומרים מסוכנים מדי בדם" והיא תוך יללות התחילה לזוז בתנועות עדינות. מנסה לגרות אותי עוד קצת, ועוד. היא מתחככת בי בערוותה מקרוב. עושה לי טוב. גורמת לי להפסיק לחשוב. " די. עכשיו לישון. אם תתעוררי באמצע הלילה תעירי אותי ונחשוב. בינתים אני לא מרשה. אני מצווה עלייך לעזוב".
היא נשקה לי ואחזה בי בחזקה. המשיכה לחבק אותי כאילו כדי לחבר את שנינו למשהו שהוא אחד. אבל הפסיקה את התנועות הקטנות שכמעט ושיגעו אותי... נתנה לי סיכוי ללכת לישון.

קוסמת, שיקוי של שינה כנראה היא נתנה לי. השינה הגיעה מיד בידיה. למרות הרעל בגוף, למרות העובדה שהדם צבוע צהוב זרחני, היא נתנה לי את המקום שבו הכי נוח לישון. מקום שמרגיש בבית. מקום של תשוקה. מקום של הרגשה ישנה חדשה. מקום שבו חם כי ההידלקות הזו חמימה ועושה לי טוב. מקום שבו החיבוק גורם לי להרגיש הכי קרוב.

היא פשוט מקסימה.

בקרוב ימשיכו סיפורי אילוף הקוסמת. אני בטוח בזה. זה מרגיש טוב.